לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak


For a Pessimist, I'm Pretty Optimistic

Avatarכינוי: 

בת: 34

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עוד מכתב אהבה מאבאלה.


וכן.. קצת באיחור, אבל קיבלתי עוד הודעה מיורם.

 

"הפקדתי לך 700 ש"ח.

אמא שלי ביקשה ליידע אותך שאת לוקחת את זה ממה שאין להם,

 אני לא עובד ואבא שלי בבית חולים סיעודי, וההוצאות עצומות, לכן גם האיחור"

 

הוא מוסר לי עכשיו הודעות מסבתא שלי?

דיי. אני כבר לא יודעת מה לחשוב על הכל. חוץ מזה שעצוב לי שאבא שלו (חולה פרקינסון) במוסד סיעודי, הוא היה נחמד אליי כשנפגשנו, למרות שהוא גמגם והיה קצת קשה להבין אותו, הוא שאל אותי באמת שאלות כדי להכיר אותי כנכדה שלו, ולא כדי שאני אחבב אותי כדי שאני אבטל את התביעה (ע"ע אמא של יורם)

אני מוצאת את עצמי מתבוננת בהודעה ורואה את מצב הרוח שלי, הירוד גם ככה, יורד עוד יותר.

שואלים אותי למה זה מציק לי? הוא לא קשור אליי יותר בלה בלה בלה, שוב מתעצבנים עליי שאני מדוכאת מזה.

אני באמת לא יודעת, זה מציק לי, מעציב אותי. נקודה.

למה אני לא מוחקת את ההודעות לפני קריאה? או עוד יותר - שומרת אותם בטלפון?

אני גם לא יודעת.

אולי הפסיכלוגים בינכם יוכלו לעזור לי לפענח את החלק התת מודע המזוכיסטי הזה שבי.

כי כל זה חידה בעיני.

 

אבל אני כן יודעת את זה, וזה ציטוט מהסדרה גוסיפ גירל למרבה האירוניה.

"I wanted you to know that...I'm not looking for you anymore

I thought maybe you wanted to know me

but now its me that doesnt want to know you

I'm done"

 

וזה נכון, אני לא בהכחשה או משו, אני באמת לא רוצה, הכרתי את מה שיצא לי להכיר וזה הספיק לי ביותר.

יש לי את דוד שלי שקורא לי עכשיו 'בת שלי', וזה גם נכון, כי הוא היה כזה מאז שנולדתי.

רק חבל שלקח לי 19 שנים של עצב כדי לגלות את זה.

עכשיו אני רק צריכה להפסיק להיות מדוכאת כל פעם מחדש כשהוא שולח לי הודעת אסמס.. לפחות עד השחרור, כי אז,שוב, "ירד לו עול מהכתפיים"

מי היה מאמין שכל החרא הזה התחיל בגלל השיר של לינדזי לוהן conffesion of a broken heart,ומכתב פרוייקט אומנות.


 

אני חושבת שהנפש שלי מנסה לומר לי משו,

כי הגוף שלי ממש מתפרק ומשאיר אותי מוטשת מכל כך הרבה בחינות.

הודות לעובדה שדקרתי את עצמי עם סקלפל עמוק (לא בכוונה בחלק זה) בזמן גילוף עץ, אז אני לוקחת אנטיביוטיקה כמניעה מאיזשהו חיידק שאני לא מסוגלת לזכור את שמו. וזאת לאחר שבועיים שלקחתי כבר אנטיביוטיקות שונות, אחד לדלקת בשתן ולאחר מזה לדלקת בשן בינה. ג'יז... -.-'

ומדברים על השן בינה, עברתי צילום פנורמי ואני כנראה צריכה לעבור שתי עקירות כירורגיות של שתי השיניי ביניים התחתונות (לא, לא אחת מהן, שתיהן!)

ובלי שום קשר שכבר כמה שבועות האנטיביוטיקה מתישה אותי, לפני כמה שבועות עשיתי בדיקת מחלת נשיקה, יצא grey zone מה שאמר אז או שאני בהתחלה של המחלה או בסוף.

אז אחרי שבועיים עשיתי שוב בדיקה, ועכשיו החומר של המחלה, שהיה אז 0.97.. עכדיו עלה ל1.01... וזה כנראה ימשיך לעלות... אז בואו נאמר שזה לא הסוף! -.-'

יופי, עוד סיבה להיות מותשת מבחינה פיזית.

 

ולמרות העובדה שאני על אנטיביוטיקה, ובתחילה של מחלת נשיקה

לא אכפת לי, אני שותה בסופ"ש הזה.

אני צריכה את זה. ממש.

נדאג לשאר הדברים אחרי זה.

נכתב על ידי , 23/3/2010 21:45   בקטגוריות אבאל'ה (לשעבר הוא), אלכוהול זה רק תירוץ, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השעה הנעלמת


הוילה בטבריה היה כיף בכלליות שלו...

הנסיעה לשם הייתה קורעת.. שומעים מוזיקה ומחממים את הקול בצורה הכי כיפית שיש..

הצלחנו להפתיע את תות וזה טוב כי זה היה כל המטרה...

היה קשה

שתיתי לדעתי כמו שאני שותה בדרך כלל כשאני רוצה להשתכר אבל אף פעם לא מצליחה

אולי כי הפעם הייתה לי בטן יחסית ריקה.. who knows?

בקיצר. השתכרתי במובן של סחרחורת רצח,, קצת נחנחיות ובפעם הראשונה בחיים שלי הקאתי מאלכוהול.

לפני שאני ממשיכה אני חייבת לציין שזה לא היה גרוע כמו שחשבתי... פחות כואב וצורב כזה...

אני זוכרת שתות ודידוש מצאו אותי אחרי איזה דקה והיו איתי שמה (למרות שאמרתי להן ללכת), אני זוכרת שתות הביאה לי מים ואז קולה, אמרתי לה שזה לא יעזור לי.. אני זוכרת שכשדידוש באה היא ותות שרו לאיזה 10 שניות איזה שיר ואני בהיתי בהן כמו זומבי... ואז אני זוכרת שהחלטתי בסופו של דבר לשכב לנוח, מעיין אמרה היי, ואז נרדמתי למשך שארית הלילה.

היה קשה

הדבר הזה פשוט דיכא אותי רצח... שפספסתי את כל החגיגה.. הלכתי לישון מוקדם...

היה קשה

עד כמה טעיתי.

היה קשה

אני קמה בבוקר ושואלת ליתר ביטחון את עדי "יש סיכוי שרקדתן לי בשירותים לאיזה כמה שניות?" (לכי תדעי מה את רואה כאשר את שיכורה ומקיאה בשירותים...)

ואז גיליתי שכן,הן כן שרו לי... 

אבל מסתבר שהן לא שרו לי רק איזה חצי שיר אלא כמה שירים פחות ולא יותר ועוד רנט!, ומסתבר שאני הצטרפתי אליהן ורקדתי איתן!

וכשתות קמה בבוקר גיליתי שלא סתם אמרתי לה 'לא' לקולה, התווכחתי איתה לגמרי בצורה רפואית למה קולה לא תעזור וכמה אני רוצה לימון ושיביאו לי לימון! -.-'

ומסתבר שאחרי כמה זמן עוד אנשים הגיעו לשירותים להיצטרף לחגיגה!

בקיצר. שעה שלמה נעלמה לי מהחיים ואני לא זוכרת 0.0 בהחלט חיסרון בשיכרון...

דברים טיפשים(כנים) לא אמרתי לאף אחד, לפחות לפי מה שידוע לי... וזה היתרון היחידי בדבר.

ולא לשכוח שעוד יצאתי מהכל עם שני סימני נשיכה ממעיין (...)

היה קשה

מקווה שיצא לי מתישהו לקבל פלאשבקים מהשעה הזאתי..

נכתב על ידי , 2/1/2010 17:11   בקטגוריות אלכוהול זה רק תירוץ, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הפגישה עם העו"ד עובד סוציאלי הזה עבר...

תודה לאל

הוא אמר שטויות כמו "אבא היה ממש מאוכזב מזה שהוא לא פגש אותך היום"

חח כן בטח... מאוכזב מזה שלא יצא לו לדחוף אותי לקיר ולספר לי כמה הוא מסכן.. ג'יז...

 

אבל בקיצר ספרתי לו על כל הסיפור.. והראתי לו את ההודעת המרתקות שיורם שלח לי ומה היה הסיבה לכך שהוא לא ראה אותי 18 שנה ("ראיתי אותך ואת אמא שלך כיחידה אחת, כמשכנתא") ומה היה הדבר הראשון שהוא אמר לי בפעם השנייה שהוא ראה אותי (אוייי אני מסכן... ואם את רוצה קשר איתי אז תפסיקי את התביעה)

הוא אמר שהוא יפגוש את יורם בפגישה שלו ויחליט אם יש צורך במפגש משולב (מה שסביר להניח שיקרה... שוב.. ג'יז...)

מה שהצחיק אותי שיורם היה אמור להיפגש איתו היום אבל הוא לא הגיע כי לא הרגיש טוב... וכמובן אם הכל היה בירושלים אז אני בטוחה שהוא היה מרגיש מצויןץ

 

עד השיחה המרתקת הבאה ולבכי הבא


פשוט מדהים איך אנשים מתים פתאום.

אין זמן לומר שלום או כלום. מה קורה אם הדבר האחרון אם אותו בן אדם הוא ריב? זה חרא...


מחר שישי. מחר שותים.. ייאיי
נכתב על ידי , 19/11/2009 21:18   בקטגוריות אבאל'ה (לשעבר הוא), אלכוהול זה רק תירוץ, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכירים?


מכירים את זה שדווקא כשאתם באמת רוצים להשתכר

ואשקרא יש לכם מספיק כסף לאלכוהול

ואתם שותים יותר מהרגיל

אתם לא משתכרים???

 

זה פשוט מבאס אותי.


"Long Way To Happy"

 

One night to you
Lasted six weeks for me
Just a bitter little pill now
Just to try to go to sleep
No more waking up to innocence
Say hello to hesitance
To everyone I meet
Thanks to you years ago
I guess I'll never know
What love means to me but oh
I'll keep on rolling down this road
But I've got a bad, bad feeling

It's gonna take a long time to love
It's gonna take a lot to hold on
It's gonna be a long way to happy, yeah
Left in the pieces that you broke me into
Torn apart but now I've got to
Keep on rolling like a stone
Cause it's gonna be a long long way to happy


אני פשוט לא יודעת מה אני רוצה יותר.

אני מרגישה ממש מבולבלת.

אני רוצה רק דבר אחת. זה יוצא דופן?

נכתב על ידי , 7/11/2009 20:11   בקטגוריות Music makes a diffrence, אלכוהול זה רק תירוץ  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



11,315
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRuinosus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ruinosus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)