!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak

זהו!!!~!! אין יותר פאקינג בגרויות יותר לעשות!!!

מועד ב' במתמטיקה היתה הבגרות האחרונה שלי!!! והיא הלכה טוב מאוד (תודה לאל...)!! לא עשיתי רק סעיף אחד וכל השאר היה לי נכון!!

פאקינג סיימתי ביצפר!!!!!

  שימותו הקנאים!!~

עכשיו כל מה שנשאר זה אנגליה (3>> נא לכתוב לי מכתבי טיסה!!) וצבא..

אז היה לי אתמול המסיבת סיום (הפרוםםם).

ולפני כל העיניין עדיין הרגשת הלחץ והמוזרות מכל העיניין הזה של מתן כי ממש לא יודעתי מה לעשות עם עצמי.

די התחמקתי ממנו כבר יומיים מאז הדייט. עם תירוצים נכונים בתזמון טוב (אמא צובעת לי תשיער) או שקר שיכול היה להיות נכון בהתחשב במסיבת סיום (ללכת לעשות גבות.. וכל השאר)

בכל מקרה הגעתי לטקס פגשתי או כולם ואת כל החברות הסקסיות שלי...

*קטיה - תני לי את השמלה שלך!!!!~@!~@~!@~!@$#$@!

בכל מקרה באמצע השעה המייגעת של נאומים לפני המופע סיום (ראש העיר, מנהלת ביצפר, מנהל כללי, מרכזת שכבה, מפקחת (למה??), יו"ר וועד הורים ועוד כמה מוועד הורים... @#$@#%^) כן אז באמצע השעה המייגעת הזאתי ענת אמרה לי גיל מגיע למופע... ומתן.

באותו רגע הלב שלי התחיל לפעום רצח (ולא במובן הטוב...) ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

בסופו של דבר בחרתי בטקטיקה של התחמקות ביצ'ית רצח.

ברגע שנפגשנו הצלחתי איכשהו להתחמק כשהוא הסתכל בפלאפון ולא ראה לאן הלכתי... והאפטרפארטי (יענו מסיבת הריקודים) אז היא רק לבוגרים והשומר שלנו (סברס3>) אשקרא מזהה מי בביצפר אז הוא לא יכול להיכנס אז ישר נכנסתי ולא הסתכלתי לאחור.

אחרי כמה זמן ראיתי שהוא שלח לי הודעה בסגנון של "חבל שלא אמרת לי את זה בעצמך" וכל מה שיכולתי לשלוח לו חזרה זה "מצטערת. מבולבלת. צריכה עוד זמן" שזה באמת נכון וזה בעצם כל מה שעשיתי בעניין הזה... ופשוט המשכתי לרקוד.

וואי והריקודים!!! מאז שהכל התחיל (מ10 נראה לי?) אז אני רקדתי כמעט ללא הפסקה!! כל איזה כמה זמן הפסקת שתייה וכל שעה מנוחה קצרה חח וואי אני אוהבת לרקוד עם החברים שלי זה הדבר הכי כיף בעולם!!!! וזה שחרר אותי נורא, רק חבל שכשחזרנו באיזה 4 בבוקר כל הבטן שלי כאבה מרוב שהיא הייתה כל כך תפוסה!

וואו כשאני כותבת את זה אני נשמעת השטן הכי ביצ'י... פאאק....  ואין לי דרך אחרת לכתוב את הפוסט הזה כי ככה הרגשתי באותו ערב.

אבל בכל מקרה... עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב. אין כאבי בטן והרגשות נוראיות בלב (ושוב, לא במובן הטוב)

אני רוצה להסביר לכם באיזה מצב הייתי. אני בחורה שלא שותה ולא מעשנת - האידיאליזם הכי חזקים שנמצאים לי בגוף. עכשיו הייתי במצב כל כך גרוע עד שרציתי באותו ערב לשתות רק על הפרנציפ של להשתכר ולצאת מהמציאות או אפילו לעשן כדי להוציא לחצים או משהו כזה.

כמובן שלא עשיתי את זה בסוף אבל הייתי במצב גרוע לגמרי.

ענת, מצטערת אם תקעתי אותך באמצע של כל העיניין הזה.3>

מכירים את זה שהיה לכם חלום ממש ממש ממש ממש מוזר שאתם לא יודעים מאיפה הוא בא על איזה מישהו?

לי זה קרה... ולא סתם חלום!!!

אני ממש לא יודעת מאיפה זה הגיע שאני ו..היא (?)... שאני בכלל לא מדברת איתה פתאום אנחנו מתנשקות ליד הקרוואן של האומנות.

אל תקחו את זה למובן שתחשבו.. כי זה לא.

זה ממש מוזר וכשקמתי אמרתי "WHAT?" כמו שדוקטור הו (המבין יבין) אומר....

והיום כשראיתי אותה בבגרות במתמטיקה זה היה הכי מוזר בחיים שלי...

בכלל מוזר לחלום חלום מוזר (מאוד מוזר)  על מישהו ואז לראות אותו...

מכירים את זה?

הבגרות במתמטיקה לא הלכה משהו.

לא עשיתי איזה תרגיל אחד.. ולפני שאתם מגיבים התרגיל שווה 33 ושליש.

ואתם יודעים מה באמת מעצבן???

הלכה למורה אחרי הבגרות וגיליתי שדווקא מה שרציתי לרשום בשאלה אחת היה נכון!!!

ובשאלה אחרת, שלא בחרתי, דווקא עשיתי דרך נכונה למרות שחשבתי שהפעולה שעשיתי כשנתקעתי הייתה לא נכונה...

אררגג!!!~#!@$#@&^#$&*#W%$@!#^%$)*$E^#@$&U$*)#%^@#Q%#^*

זה מש שהכי מעצבן אותי!!!! יותר מטעויות חישוב!!!!

כבר באמת קיוויתי שאני לא אצטרך לעשות מועד ב' אחרי שקיבלתי 100 במתכונת...

למרות הלחץ שלי נראה לי שהסתדר לי לא רע המגנין שלי והמתכונות שלי:

תולדות אומנות: 95

היסטוריה: 98

אנגלית: F - 95

           G - 98

ביולוגיה: 83 (האמת שזה דווקא פחות טוב..)

מ"מ: טוב עדיין אין מגן אבל קיבלתי 100 במתכונת (OMMGG!) והמבחנים שלי הם 70+ אבל המורה אמרה לא לדאוג

תנך: 90

הלכתי היום להתנסות במסעדה עם מור כדי בתקווה לקבל עבודה והלך לי ממש טוב אבל בסוף לא קיבלו אותנו בטענה שפוחדים שיקדימו לנו את התאריך גיוס..:(

לא שאני חושבת שמישהו יקבל אותי לעבודה... ובכלל לא סיפרתי שאני טסה ביולי ואף בעל עסק נורמאלי יקבל אותי, במיוחד כשאין לי נסיון.

אבל פגשתי את השכן שלי שמסתבר שעובד שם ואולי הוא יוכל לסדר לי פרוטקיות שמה... אבל אני אצטרך לומר לו שאני טסה כי אם לא זה לא הוגן.

וא לא יסתדר אני אנסה בינתיים שמרטפות... כי זה מסתדר לי על הלמידה והכל... מקווה שמישהו ירצה אותי XDD

חג השבועות כולל בתוכו כמה רגשות שעברו עליי.

ביום שישי היה לי גם המתכונת במתמטיקה וגם הנסיעה לירושלים.

דבר ראשון - OMG!!!! הצלחתי גדול במתכונת!!! וואיי איזה הרגשה טובה.. וכל כך נלחצתי כי המורה תמיד אמרה שזה אחד מהקשים וולא זה היה לי ממש קל! מ90-100!

אז ההרגשה שלי הייתה ממש טובה בנסיעה... במקום לישון (כי קמתי מוקדם)ראיתי באוטובוס את הסרט אבק כוכבים באמ פי...

אבל בכלליות.. החג היה לי די משעמם! לא באמת עשיתי משהו מיוחד.

ביום שישי רק הגענו לשמעון וענת וסתם ראינו טלוויזיה. ביום שבת התכוונו לעשות משהו כמו לבקר המשפחה של אורטל (חברה שלי מאז ומעולם שנולדה איתי באותו יום והאמהות שלי חברות טובות) אבל זה דיי בוטל:

לפני שאני מתחילה בסיפור.. אני חייבת לציין שמי שמתחתן עם המשפחה שלנו איכשהו מקבל את אותה מוטציה שעוברת בתורשה והיא - הדרך הכי מוזרה בעולם לקבל מכות או כוויות מסוימות... הוחכה:

אני בדיוק קמתי (מאוחר אבל בדיוק קמתי חח) ואז פתאום אני שומעת את ענת (דודה שלי שהתחתנה עם דוד שלי) צורחת כמו מטורפת ונופלת על הריצפה וממשיכה לצרוח בהיסטריה ואני בהתחלה לא הבנתי מה קורה אבל מסתבר שקרה לה מה שקרה לי רק יותר גרוע - היא שפכה שעווה חמה על שתי הידיים (רוב הידיים) שלה!

לקח זמן עד שהחלטנו לקחת אותה לטר"ם (רפואת חרום) אבל הידיים שלה היו במים קרים כל הזמן.

בדרך היינו צריכים לעבור דרך המחסום שבין מעלה אדומים לירושלים ושמעון כבר היה בלחץ ועצבני (יותר ממה שיכול) והייתה איזה מן אי הבנה עם חיילת במחסום ושמעון צרח וקילל ואז בגלל זה כמעט נתקלנו במוט המחסום שהורידו.. כמעט אסרו אותו אבל הוא במשטרה צבאית אז בסוף הכל התסדר אבל זה היה די מבהיל..

בסופו של דבר חזרנו הביתה חבושים ושלמים אבל בסוף לא עשינו שום דבר כל היום!

ביום ראשון אני הלכתי לרותי והילדים והיה כיף ונחמד וכשחזרתי לשמעון וענת לארוחת ערב חזר להיות משעמם...

והיום.. טוב זה היה בכלל בזבוז של זמן בו יכולתי לסכם בהיסטוריה וללמוד לבגרות ביוטופ שלי.

מזל (אמא של אורטל) אמרה משום מה שאיזה צומת מאוד מעניינת שיש בה הרבה דברים ושהיא פתוחה היום (למרות שזה חג!) וסוף סוף כשהגענו לשם גילינו שזה סגור!!! חוץ משתי חנויות משעממות של בגדים... שסתם הסתובבתי והשתעממתי שם. אחרי יענו החלטנו לאכול במסעדה אבל בסוף לא אכלנו במסעדה אז אני ואמא חזרנו לחיפה.

בקיצר יום מעצבן...

טוב אין לי דברי סיכום לומר אז.. חג שמח?