האם מישהו פה רואה האנטומיה של גריי? במיוחד את העונה הראשונה ששמים שוב ביס?
אז היה איזה פרק אחד שפשוט הבנתי אותו...
ג'ורג' פשוט מרגיש שמתעלמים ממנו ורואים אותו כמובן מאליו...
הוא מדבר ולא באמת מקשיבים לו... היה אפילו פעם אחת שבו מרדית העדיפה כלב על פניו.
ככה אני מרגישה.
וככה זה קורה.
אני לבד.
חשבתי כאשר אני אחזור לביצפר אני לא ארגיש כל כך לבד אבל בעצם אני לבד יותר.
החברים שלי לא מתייחסים אליי כמו שהם מתייחסים לחברים אחרים שלי... אני עומדת לידם ואף אחד לא מתייחס אליי במיוחד ואם אני אומרת משהו אני חייבת לצעוק כדי לקבל את תצומת הלב שלהם או לחזור על הדברים שלי כמה פעמים אבל עדיין לא בדיוק הקשיבו למה שאמרתי.
אולי יש מידי פעם שבו מתיחסים אליי אבל אז הם עוברים למשהו אחר
בשיעורים אני תמיד יושבת לבד... למה? כי ככה יוצא...
חוץ אולי אנגלית,מאומנות ותולדות אומנות.. כל שאר השיעורים שאינן בכיתות האם (מתמטיקה,מוגברים) אני לבד כי אין שם אף אחד שאני יכולה לדבר איתו... במתמטיקה היה לי את נוף אבל היא עזבה אז בעצם אני יושבת לבד
די נמאס לי...
אולי זה למה קשה לי לקום בבוקר - דבר שהוא נדיר אצלי
אך למרות זאת אני עדיין באה לביצפר מחייכת אבל יוצאת עם פרצוף חרא.
דיברתי איתו לראשונה... אני יודעת שיש לו חברה... זה די ברור אבל אני שמחה לפחות שאולי עכשיו הוא יודע שאני קיימת...
השנאה שלי לספרות גוברת מיום ליום...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
