טוב נכון שלא סיפרתי על השבוע השלישי שלי בצבא הזה...
היה קשה.. היה חרא... פתחו לי וריד.. ווהוו... אני כבר לא זוכרת
השבוע הרביעי היה שבוע שמירות מחורבן במיוחד
תקעו אותי לשמור בשער ממש כל היום.. מ8 עד 6 בערב כאשר יש לי שעה של הפסקה
כמובן שאני שומרת קצת יותר כי הבנות לא בדיוק טורחות להגיע אליי בזמן
לרוב הן מאחרות לי ב15 דקות.. פאקינג שיט
אני פשוט יושבת כל היום.. בוהה בקיר כמו מטומטמת... פותחת את השער למכוניות ולפעמים אומרת מילה או משפט לחיילים שעוברים
אין רדיו (לא כמו בשערים אחרים) ואפחד לא בא לבקר אותי
וכשאני סוף סוף חוזרת ממשמרת של 9 שעות אני מקבלת חרא מהבנות - במיוחד אלה שאמורות להיות חברות שלי...
טוענים שלי הכי כיף.. כי אני ישנה כל הלילה.. ולכן כשאני חוזרת ורוצה לדבר עם אמא או עם עדי הן מסלקות אותי מהחדר לקיפאון רק כי הן לא יכולות להתרכז הלמידה או כי הן הולכות לישון ב7 בערב...
דבר ראשון.. הן לא באמת יודעות כמה זה קשה לשמור כל היום.. מילא בלילה שם אפשר לשבור שמירה בלי שישימו לב
ביום מיליון מפקדים קצינים (והרס"ר) נכנסים.
ואני שומרת המון שעות ברצף וזה לא עם הפסקות ארוכות בין לבין
ווואיי בהתחלה עוד ביקשו ממני לשמור עוד 3 שעות על המשמרת שלי כי לבנות אין מספיק שעות שינה
למה שרק אני אשמור פאקינג 11 שעות ברצף כאשר כולם שומרות 9 שעות בצורה של 3 שעות כל שמירה???
כאשר יש לכן את כל היום לעצמכן!!!!!! ואת הפטרולים אתן עושות בזוגות~#$#!#%@!!#
ואתן יכולות לשבור שמירה בכיף כי לא שמים לב אליכן בכלל!!! -ביום ובלילה!~@$!
וואייי דידוש..
את פשוט הצלת אותי בשבוע הזה ואני מתכוונת לזה.
לשמוע כל שמעודד אותך בהקראת קטע על זכויות הצמחים בהחלט עזר לעצור את הדמעות שלי
אני אוהבת אותך!!!! ואל תשכחי שהשיחות היומיות האלה הן לשני הצדדים 3>
בכל מקרה... עוד משו שקרה בשבוע החרא הזה היה העובדה שיורם.. האבא המהולל שלך לי הודעה ששואלת אם אני רוצה להיות איתו בקשר
אני מבינה שחוץ מאידיוטיות ואנוכיות מטומטמת יש לו גם זכרון לטווח קצר במיוחד
הוא שכח את הודעת ה"שלום ולהתראות" שהוא שלח לי
ובנוסף לכל זה.. אמא שלי לא הצליחה לבקש תביעת מזונות על שמה וזה חייב להיות על שמי. מה שאומר שאם אני התובעת אני צריכה ללכת לדיון בבית משפט ולשמוע את כל החראט שיוצא מהפה של העורך דין שלו... ולראות אותו בכלליות... ואת העובדה שאמא שלי שמחה לציין שמשבוע הבא תוגש התביעה מה שאומר שההודעות הנחמדות שאני מקבלת עכשיו יהיו עסיסיות עוד יותר
ובעיניין הזה...
דידוש.. אני אוהבת אותך על מה שהצעת וזה היה עוזר לי המןו אבל הדיון כן בדלתיים סגורות (ואמא שלי הוסיפה שלא הייתה נותנת לך להיכנס כי כמו שאמרתי. העורך דין של הטמבל יוציא הרבה חרא ישן החוצה)
אבל באמת תודה... זה עזר לתחושת החרא שהרגשתי
את השבוע החמישי של הלוז... סיימנו את השמירות וברגע שחזרנו היינו צריכות לעשות בו"ם (בעצם אנחנו עושות את כל התהליך הרפואי על פצוע) ואפשר לומר.. שזה לא כיף~ זה מעייף (עוד יותר) ומזיע ואיכסה.. ובכלל השבוע היה לחוץ כי היינו צריכות להשלים הרבה חומר
הדבר הטוב היחידי שיצא טוב מהשבוע המדכא הזה היה שקיבלנו חמשוש הפתעה
זה היה נחמד... במיוחד כאשר סיימנו ב"ום רצחני במיוחד וחשבנו שאנחנו הולכות לעשות מסדר סוף שבוע (להסיר כל גרגר אבק בכלליות) ובמקום זה קיבלנו מסדר יציאה XD
לשמוע את כל הבנות צורחות שתי שניות אחרי שמפקדת הקורס סיימה את הדברים היה ממש מצחיק.
האסמסים שלך ממש בילבלו אותי
בצורה טובה
רק חבל שאת לא עונה לפלאפון!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
