לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak


For a Pessimist, I'm Pretty Optimistic

Avatarכינוי: 

בת: 34

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

4/2009

מזל "טוב"


כוס אמא של הצבא הבני זונות האלה~!@!@$!$!@#$%T#$^@W$@#^YE$%#@^#

בני זונות כולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 אז נכון, טיפה איחרתי להר ההרצל הזה אבל מה לעשות - יש דבר כזה פקקים.

לא לדבר על זה שישבתי שעה מחוץ להר הרצל המחורבן הזה כי המטומטים האלו לא נתנו לי מספיק פרטים (למרות שהתקשרתי..) אז אני מגיעה לשם ואני לא יודעת אם מי אני צריכה להיפגש ולא שום דבר!!!

את הפלאפון של המפקד שלי אין לי אז אני מתקשרת לחברה מהבסיס. 

המפקדים בחופש. כמובן.

אז אני מנסה לתפוס את האחראית מרפאה. לא עונה. כמובן.

בסוף אני חוזרת לחברה שלי והיא נותנת לי מספר של  מפקד אחר (לא ישיר) שנותן לי פלאפון של מישו שנותן לי פלאפון של מישי שנותנת לי פלאפון של מישו כאשר כל אחד לוקח לי שנים לתפוס כך שאני יושבת מחוץ להר הרצל איזה שעה כמו מטומטמת!~@~#!#!$

רק כדי לגלות שכשאשר סוף סוף שהבן אדם הפאקינד אחראי עלי איכשהו אומר לי שיש שם כבר חובש שהגיע קודם ושאני אחזור לבסיס.

WWWWTTTFFFF????????@$!@$#?~!???

אני יודעת שביקשו שני חובשים לחרא הזה של יום העצמאות... אחד מפילון ואחד מפיקוד צפון. אז מזה כל החרא של זה שהוא הגיע ראשון???

אתם רציניים??? אני נסעתי מחיפה לפה רק כדי שיומרו לי שאני צריכה לחזור חזרה לבסיס ולא צריכים אותי בכלל..

כי איחרתי??

SORRRYY!!! כי זה הכל באשמתכם!!!!!

כוסס אמממקק

ביום אחר זה לא היה מזיז לי כל כך. זה היה מעצבן אבל זה לא היה גורם לי לבכי.

אבל דווקא היום??? ביומולדת שלי???

למי יש כוח לעצבים האלה ולטרטורים האלה???? זה היום הולדת הכי גרוע בחיים שלי.... 

כוס אמק.

נכתב על ידי , 26/4/2009 15:14   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא, פסימי, WTF?????, דיייייי!!!#$%@%@  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




יומולדת שמח לי...

ייאי...

טוב נסעתי לירושלים לטפל בחיילים שמחזיקים דגלים..

נכתב על ידי , 26/4/2009 06:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



low point


וואוו..

באמת לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה שבו אני פשוט אחליט לנסות אלכוהול.

זה לא אני.

פשוט רציתי להיות חסרת הגיון. אבל הפנימי שלי דיי מנע את זה

אז לא קניתי בסוף כוס שלמה של קוקטייל (לא ידעתי מה לבחור..) אבל אפשר לומר ששתיתי איזה שליש כוס מכל הטעימות שעשיתי.

זה לא היה טעים לי בכלל.

לא נהנתי מזה.

אפילו היה לי בחילה מעצמי.


יומולדת מחר.

יאפי.

פעם ראשונה שאני פשוט לא מתלהבת מזה אלא רק מדוכאת מזה.

הלוואי שמשו היה משתנה.

נכתב על ידי , 25/4/2009 15:10   בקטגוריות פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחץ



אז חזרתי היום מיום דיי עמוס כאשר ברגע שנכנסתי הבית אמא שלי אמרה לי לשים טריינינג וסניקרס כי אנחנו הולכות להליכה.. ואחרי מאמצים להתחמק לא הצלחתי אז יצאנו.

משום מה ידעתי שאנחנו נדבר על דברים שאני לא רוצה לדבר עליהם.

השיחה התחילה בקלילות..ברצון לשכנע את אמא שלי ללכת סוף סוף לאורטופד לבדוק את הגב (אחרי שמבלים הרבה עם רופא לומדים דברים)

ואז התחיל הקטע. לא הסתכלתי עליה כל השיחה הזאת. ואגרפתי את הידיים שלי כל כך חזק מצד אחד על הפלאפון ומצד שני על בקבוק המים שהידיים שלי עדיין כואבות.

היא התחילה לדבר שוב על מה שהפסיכיאטרית שלה מזה כמה חודשים אומרת לה: "את חייבת לספר לבת שלך על העבר שלך.."

והיא התחילה לספר על זה שהיא ושמעון החליטו לא לספר לי "מחשש שזה יפחיד אותי.."

רק דברים כאלה מעלים לי את הדופק.

היא התחילה לספר לי שוב על עניין הדיכאון שלה.. משו כללי על העבר שלא הצלחתי להבין ממנו הרבה.. אבל כמה משפטים לי בולטים לי מכל דבר.

"אני לא מבינה איך אבי סבל את כל מה שהיה בעבר.."

"אבי מת." אמרתי. הוא לא שרד את מה שהיה בעבר..

אז מה זה אומר על אמא שלי?

עוד כמה היא תסבול ..מה שזה לא היה ..אם אח שלה לא שרד את זה.

כן. עוד פרט שגיליתי לאחרונה.

בתמימותי חשבתי שאבי באמת נפל ממדרון תלול בזמן שטייל...

לא שהוא. התאבד.

 

ואז היא חזרה לעניין שהיא מרגישה לא מוערכת. ולא רק ממני, מאחיות הנוטשות שלה גם. אבל גם ממני - בעיקר ממני.. כי אני מזכירה את זה.

לכן אני כל כך לא רוצה להיות בבית. תופסת כל הזדמנותיות (שלא קיימות בד"כ חוץ מימי שני ורביעי) לחזור כמה שיותר מאוחר הביתה.

ורק כדי שאני לא אתנפץ.

אני מאוד לחוצה לאחרונה.

אני על הגבול של היכולת הנפשית שלי. 

אני מתוסכלת מידי.

בהליכות הביתה אני מנסה לבכות רק כדי להוציא את התסכול החוצה. אני לא מצליחה. וזה הורג אותי מבפנים.


לא לדבר שתחושת הלחץ בחזה שלי התחילה שוב. משהו שלוחץ לי על החזה ועל הצלעות ומונע ממני לנשום כמו שצריך.

כמו חזייה הדוקה מידי. אבל לאורך כל הבית חזה שלי.

אני נאלצת לנשום דרך הפה ובבת אחת כי זה לא מספיק לי דרך האף.

מרגישה שהלב שלי דופק חזק מידי. אבל הדופק והל"ד שלי תקינים. יש לי דרך לבדוק אחרי הכל...

וזה לא בגלל אמא שלי.

זה משו שונה.


היומולדת הקרב נראה יותר מדכא מתמיד.


אני רוצה לבכות כבר. כמו באוטו של עדי.

אבל זה לא יוצא יותר.

נכתב על ידי , 21/4/2009 19:53   בקטגוריות דיייייי!!!#$%@%@, אהבה ויחסים, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"ליל..:


טוב.

מה שבטוח - ליל סדר זה לא היה חחח

היה ליל - בלי הסדר XD

דוד שלי שמעון ודודה שלי הגיעו.. בת דודה של אמא ובעלה יוסי והתינוק החמוד שלהם ענבר (עובי) הגיע

וגם קטיול!!!

עכשיו אני חייבת לציין ששילוב בין שמעון (שהוא גם ככה משוגע) ליוסי (מתקרב לזה XD) זה דיי שילוב רע

וואיי היה כל כך מצחיק.. כולם רק רצו לאכול ושמעון רצה לקרוא את הכל ואנחנו כל הזמן צועקים עליו להמשיך חחח

ומסכנה קטיול.. היא הפכה לאטרקציה החדשה בעיניי שמעון והוא לא הפסיק להציק לה חח

קטיול הצטרפה אלינו גם למחרת ל"טיול" שבהתחלה היה אמור להיות באגם החולה... ואזהפך למעגן מיכאל.. ואז פשוט אנחנו נסענו כמעט מחצית מהיום והגענו לאיזה מושב שאני לא זוכרת את שמו רק כדי להאגיל את עובי ולאכול גלידה חח חוצמזה היה דיי משעמם חח אבל לא נורא

ביום ראשון חזרתי לבסיס ליום אחד - שעמום רצח אבל כולן התחילו להיכנס למצב כפית רציני חחח זה העביר קצת מהיום

ואז באותו יום נסעתי לי-ם. עכשיו אני חייבת להזכיר שהבסיס שלי ליד קריית שמונה!!@#!

4 וחצי שעות באוטובוס כולל עוד חצי שעה שלקח לי להגיע לבית של דודה שלי.. אחח התחת שלי עדיין כואב

 

אבל לא נורא.. ראיתי את הבני הדודים הקטנים שלי סוף סוף אחרי הרבה זמן והייתי יותר מכמה שעות בודדות איתם כי ישנתי אצלם והיה ממש נחמד.. נחמד לראות את  "האחים הקטנים" שלך אחרי הרבה זמן חחח. והאבא שלהם הכין פיצה (לא אני לא שומרת כשר..)עם הרבה דברים והיה ממש נחמד

 

ועכשיו אני אצל דוד שלי... סתם נחה איכשהו... מפנטזת פה ושם על דברים...

כנראה הולכים לעיר מחר...

נראה

:)

שיהיה לכולם חג שמח!!!


She looks to the sun
Help her to carry on
Braking down all the years
Wondering how she got here
She drifts through the sky
Counting the reasons why
How my life turned so fast
Remembering all of the past

All the changes, and all the mistakes
Foolishly laughing at things that
Words that she says

She looks to the stars
Breaking, time to follow the heart
Her world is falling apart

And the turning of every new page
A book on a shelf that is there to remain
Breaking the walls as she's tearing them down
As she is starting to drown

She's waiting for love
She's waiting, waiting for love
Waiting, waiting for love
She's waiting, waiting so long

She prays to the Gods
Telling how she needs someone
Help me find where I am today
Life is looking very grey

All the changes, all the mistakes
Foolishly laughing at things that
Everything that she says
 
I'm waiting for a new day to rise
Conversations to make sense to me and my mind
I need someone to lift me right off of my feet
And I want it, and I need it, and I'll leave it all behind

And all the changes I've made
And I remember the words, that you'll never say

She's waiting for love
She's waiting, waiting for love
Waiting, waiting for love
She's waiting, waiting so long

She looks to the sun

נכתב על ידי , 13/4/2009 17:34   בקטגוריות אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

11,315
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRuinosus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ruinosus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)