!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak

טוב כמו שחשבתי.

הצבא הם לא מטומטמים. הם פשוט מתעכבים.

היום גיליתי שהמפקדים פתאום נזכרו לספר לי ולאינה שהמשפט שלנו שבוע הבא.

יום חמישי.

ייאי.. נחמד.

ושוב אני מוצאת את עצמי מאוכזבת מזה שהאופטימיות שלי המסוות טוב לא פעלה.

המחשבה השנייה שלי - אני אצטרך לספר לאמא סוף סוף.

עוד ייאי.

אז אחרי יום חרא של מעברים בין בונקר לבונקר כדי לראות את הפאקינג נוף של רמת הגולן מזוויות שונות אני צריכה לספר לה.

היא בסופו של דבר לקחה את זה בסדר.. (תודה לאל שאמרתי לה לא להטיף לי או שהייתי משתגעת..)

אבל אני מרגישה כל כך חרא עכשיו...

מאוכזבת מעצמי... מרגישה שוב ממש מטומטמת מכל המצב שנכנסתי אליו...

יופי.

האוטובוס עובר מול העיניים שלי.

התחנה רחוקה.

למה שאני אנסה לתפוס אותו? מה הטעם?

הוא רחוק מידי!

גם ככה אני אראה אותו עובר לי מול הפנים בזמן שהחזה שלי מאיים להתפוצץ בכל רגע.

גם ככה אני אאלץ לחכות לאוטובוס הבא. המאוחר הרבה יותר.

אבל אני עדיין רצה.

בזמן שאני חושבת לעצמי "מטומטמת, למה את רצה?"

למרות שהרגליים שלי בקושי זזות מרוב עייפות.

למרות שאני מרגישה כרגע כאילו עברתי התקף אסטמה.

אני רצה.

כי עדיין יש בי תקווה.

וואיי זה היה כל כך ברור שהסגירת שבת הזאתי תהיה נוראית

לא לדבר על זה שסגרתי חמישי-שישי-שבת וראשון יום מלא (כמובן, הרופא צריך אותי אז מעבירים לי את היום חופש למחר..) גם הייתי במחזור והייתי חולה.

לא לדבר על זה שסתם קמתי מוקדם ביום שישי לישיבה הזאתי של סגירת שבת רק כדי שישאלו אותי "חובשת, יש בעיה?" ואני אומר "לא." כאשר כל הפאקינג פגישה הזאתי יש לי כאבי בטן רצחניים... -.-

וכל הסופ"ש תקף אותי שיעול רצחני.. היום עבדתי עם הרופא אז קיבלתי טיפול אבל זה לא עזר להעביר את הסגירה...

וכמו שחשבתי מה שעשיתי כל הסופ"ש זה:

לראות טלוויזיה

לקרוא (מה שלא ציפיתי זה שלא סיימתי את כל הספר שקראתי והתחלתי את השני שהבאתי.)

לטחון (ולטחון.. ולטחון... ולטחון..)

ולהתעצבן מכל שנייה שמישו מתקשר למירס של חובש תורן (למרות שרוב האנשים רצו טיפול שיניים - מסכנה הסייעת שיניים שסגרה איתי :S)

עכשיו סוף סוף בבית... לנוח קצת.. ומחר חופש - תודה לאל!!! ולהקה... יהיה נחמד!

גיוש צאן...

מזל טוב!@#%!%@!%!%@%^

יא גיי בן 19 שלי!!!

אוהבת אותך!!!

אני לא אוהבת כשמסננים...

זה לא נותן תחושה נעימה במיוחד...

גרר.. בסוף לא יצא לי לראות אפחד בשבוע הזה.

אני הולכת לסגור שבת מחורבנת עם סייעת שיניים שאני לא בדיוק מדברת איתה הרבה ורופא שיניים טיפש..

ואני מתגעגעת!

מאוד מתגעגעת!!

ואני זקוקה נואשות לחיבוק. למן.. אתם מכירים אותי למן קרבה פיזית למישו.. להרגיש אהבה כזאתי..

כמו בקורס...עכשיו אני צריכה את זה שוב.

אבל מפגשי להקה בוטלו ולא ראיתי את החברים שלי.

ואני הולכת למות משעמום. אני רק אקרא ספר, אשמע מוזיקה ואראה טלווזיה.. אהה כן ואטחן אוכל בכמויות...

וסביר להניח שאיזה חייל טיפש לפני שמירה יבוא ויגיד כי הוא חולה כדי לקבל ב'.

חמורים.

בבקשה תתקשרו אליי בסופ"ש!

אני יודעת שחלקכם מאוד עסוקים לאחרונה אבל אני באמת אשמח לדבר עם משהו...

ומצטערת עם לחלקכם התקשרתי כמעט כל יום..

אני נואשת..

wow...

i really do think my mom knows

like really

and not just because what i spit out today 

its making me fill good

but also wierd