חג השבועות כולל בתוכו כמה רגשות שעברו עליי.
ביום שישי היה לי גם המתכונת במתמטיקה וגם הנסיעה לירושלים.
דבר ראשון - OMG!!!! הצלחתי גדול במתכונת!!!
וואיי איזה הרגשה טובה.. וכל כך נלחצתי כי המורה תמיד אמרה שזה אחד מהקשים וולא זה היה לי ממש קל! מ90-100!
אז ההרגשה שלי הייתה ממש טובה בנסיעה... במקום לישון (כי קמתי מוקדם)ראיתי באוטובוס את הסרט אבק כוכבים באמ פי...
אבל בכלליות.. החג היה לי די משעמם! לא באמת עשיתי משהו מיוחד.
ביום שישי רק הגענו לשמעון וענת וסתם ראינו טלוויזיה. ביום שבת התכוונו לעשות משהו כמו לבקר המשפחה של אורטל (חברה שלי מאז ומעולם שנולדה איתי באותו יום והאמהות שלי חברות טובות) אבל זה דיי בוטל:
לפני שאני מתחילה בסיפור.. אני חייבת לציין שמי שמתחתן עם המשפחה שלנו איכשהו מקבל את אותה מוטציה שעוברת בתורשה והיא - הדרך הכי מוזרה בעולם לקבל מכות או כוויות מסוימות... הוחכה:
אני בדיוק קמתי (מאוחר אבל בדיוק קמתי חח) ואז פתאום אני שומעת את ענת (דודה שלי שהתחתנה עם דוד שלי) צורחת כמו מטורפת ונופלת על הריצפה וממשיכה לצרוח בהיסטריה ואני בהתחלה לא הבנתי מה קורה אבל מסתבר שקרה לה מה שקרה לי רק יותר גרוע - היא שפכה שעווה חמה על שתי הידיים (רוב הידיים) שלה!
לקח זמן עד שהחלטנו לקחת אותה לטר"ם (רפואת חרום) אבל הידיים שלה היו במים קרים כל הזמן.
בדרך היינו צריכים לעבור דרך המחסום שבין מעלה אדומים לירושלים ושמעון כבר היה בלחץ ועצבני (יותר ממה שיכול) והייתה איזה מן אי הבנה עם חיילת במחסום ושמעון צרח וקילל ואז בגלל זה כמעט נתקלנו במוט המחסום שהורידו.. כמעט אסרו אותו אבל הוא במשטרה צבאית אז בסוף הכל התסדר אבל זה היה די מבהיל..
בסופו של דבר חזרנו הביתה חבושים ושלמים אבל בסוף לא עשינו שום דבר כל היום!
ביום ראשון אני הלכתי לרותי והילדים והיה כיף ונחמד וכשחזרתי לשמעון וענת לארוחת ערב חזר להיות משעמם...
והיום.. טוב זה היה בכלל בזבוז של זמן בו יכולתי לסכם בהיסטוריה וללמוד לבגרות ביוטופ שלי.
מזל (אמא של אורטל) אמרה משום מה שאיזה צומת מאוד מעניינת שיש בה הרבה דברים ושהיא פתוחה היום (למרות שזה חג!) וסוף סוף כשהגענו לשם גילינו שזה סגור!!! חוץ משתי חנויות משעממות של בגדים... שסתם הסתובבתי והשתעממתי שם. אחרי יענו החלטנו לאכול במסעדה אבל בסוף לא אכלנו במסעדה אז אני ואמא חזרנו לחיפה.
בקיצר יום מעצבן...
טוב אין לי דברי סיכום לומר אז.. חג שמח?