(כתמים של אור באמצע החושך)

מה זה היה.

תמיד תפסתי אותה בתור בנאדם כלכך טוב

תמיד

ולפעמים גם למרות המון דברים שקרו

ופתאום זה מה שיש לה להגיד עלי

להגיד לי?....

כאילו שהיא אומרת לי-

"עכשיו התפתחתי

ואני משאירה אותך מאחור."

את יודעת שאני מדבר עליך

פשוט ניתוק

ואיפה שעד עכשיו הייתה עוד איזו תקווה

שאחרי שהיא תעבור את הכל

נהיה ידידים שוב

בצורה נורמלית

כי כן היו לנו המון זכרונות טובים.

אבל לא

עכשיו פתאום-

"איתך זה היה בכוונה"

"איתך זה שונה"

מימך אני יודעת שאני מתרחקת

למרות שאין סיבה שאני לא אתקרב

אז מה עכשיו?

כלום?

פשוט לשכוח את הכל

להגיד לעצמי 'נו טוב'?

עד עכשיו היא הייתה בטוחה

שאני חושב שהיא מגעילה

ואני חשבתי שהיא בנאדם מדהים

איך שכלכך הרבה דברים שחשבתי עליה

התנפצו כשהיא נכנסה לתקופה 'טובה' כלכך

אני מאחל לך שתהי במצב רע שוב

לפחות אז את הגונה כלפי אנשים.