בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שאדם תמיד יחזור למקורותיו לא משנה עד כמה הסביבה תשפיע ותחלחל עם הרעל שלה , אם בדרך מודעת, או בלא מודעת כשה הרעל מפסיק להיות מוזרם.
אני אוהבת את עצמי, אני אוהבת את דעותיי , אני שונאת וולגריות, שונאת טיפשות וילדותיות, ולמען האמת ? מצאתי את עצמי מוצפת בה עם "חבריי ".
אז הנה לכם, המסקנה אליה הגעתי.
אתם לא מספיק טובים בשבילי, אתם טובעים בתוך הרפש המשעממם של עצמכם, העממיות המסריחה שלכם מקיפה אותכם מכל עבר,העוקצניות הזולה הזאת, טבולה ב"רוע איכותי " לטענתכם, ולמען האמת הדבר הכי טוב שהייתי יכולה לעשות בשביל עצמי זה להיתנתק.
יש אנשים איכותיים, ויש אתם, ותאמינו לי כמו שאפשר למצוא זבל , ככה גם אותכם, בערמות.
אני יכולה להגיד חד משמעית, אין סיכוי בעולם שתצליחו להוכיח עצמכם כלא כאלה.
אני אוהבת אנשים שחושבים מחוץ לקופסת הרפש שלהם, אני אוהבת אנשים שרואים את הדברים הקטנים,
כאלה שמעשיהם לא נובעים מקפריזה זמנית , ואפילו לא מוצדקת.
באלי להקיא כשה אני ניתקלת בכם, ועכשיו הבנתי משהו,
85% מהאנשים שהייתי איתם בקשר מלפני חודשיים עד עכשיו, היו כאלה.
כמה זמן מבוזבז אנרגיות עליכם, כאלה שהקנאה הירוקה מתפרצת מהם מכל מקום, כאלה שיהיו שם בשבילי רק כשה אני בקרשיי, ורק אז אוליי ישימו את מסכת החברות שלהם.
כמה פעמים, והרבה שמעתי מכם על הקנאה בקול? נראה לכם לעיניין?
בסופו של דבר, כשה תיאלצו להיתמודד עם עצמכם לבד, עם המחשבות שלכם,
עם הרפש שלהם, בלי עוד אנשים צבועים שיסתירו זאת, ללא אינטלגנציה רגשית, אז תיזכרו במילים האלה. רקובים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
