it's all about me-deal with it

"כל הדברים האלה שחולפים,שאנחנו מחמיצים אותם בתוך שבריר שנייה והם אובדים לעד...כל המילים שהיינו צריכים להגיד,המחוות שהיינו צריכים לעשות,הקיירוסים שהבזיקו בפתאומיות באחד הימים ולא ידענו להבחין בהם והם נבלעו לעד באין...הכישלון על חוט השערה..."- אלגנטיות של קיפוד.

אז זהו שהשנה אני לא רוצה לתת לדברים כאלה לחמוק ממני.

פספסתי כ"כ הרבה דברים כי הייתי עיוורת ואטומה רוצה לחזור על זה שוב.

הנה עוד שנה מקפיצה הגיע לסיומה ואיתה גם קשר של כמעט שלושה חודשים.אני מניחה שאני אמורה להרגיש ולו עיקצוץ אחד של "כמה חבל" אבל אני לא. זה רק מוכייח לי כמה שההחלטה שלי הייתה נכונה.

ברגע אחד תפסתי את עצמי במחשבה "אני לא מרגישה יותר כלום ואני צריכה את החופש שלי בחזרה" וככה עשיתי. היה טוב וטוב שהיה.-מעולם לא התכוונתי למישפט הזה יותר ממה שאני מתכוונת אליו עכשיו. תמיד זה היה מן דרך להתנחם,עכשיו זה פשוט מה שאני מרגישה לגבי כל הסיטואציה.

אני אחגוג עם המישפחה כי עם אנשים תמיד יהיה זמן לחגוג.ואין מישהו ספציפי שאני ארצה לחגוג אתו,אז העדפתי להשאר פה,יותר נכון לנסוע לסבתאP:

אני לא אתחיל לאחל לעצמי הרבה לשנה הזאת חוץ מזה-להנות בה.זה כל מה שאני מבקשת.שמכל דבר שאני עושה-אני אהנה:)

זאת הייתה באמת אחת השנים-עשיתי כ"כ הרבה ולמדתי כ"כ הרבה על עצמי ועל טיב האנשים.

הדבר הכי חשוב שלמדתי-שהכל יהיה טוב,אם אני ארצה שיהיה טוב.המצב רוח שלי לא אמור להיות לוי באף אדם חוץ ממני ואני בונה ומפרקת את העולם סביבי.

קיצר-אני מצפה ל 2010 ולמה שהיא תביא לי איתה בכיליון עיניים ואין יותר מוכנה ממני:]]]

העבר נשאר בעבר והווה והעתיד זה מה שחשוב. מהעבר נשארו זיכרונות והשכלתי המון(:

сновым годом!!!!!!!!

הרגשת ייאוש מוזרה נפלה עליי היום.

אולי זה בגלל הסטרואידים שהפסקתי לשתות.אני מצטערת בכל שהפסקתי לשתות אותם כי הם גרמו לי להיות בכזה היי תמידי,ופתאום המצב רוח המשונה הזה אחריהם שפשוט בא לי למות.אני לא מאמינה שהתמכרתי לתחושה הזאת כ"כ מהר.

זה ייאוש מסוג מיוחד.לא מסוג העצב,או מסוג ה-אף אחד בעולם לא מבין אותי בואו נבכה . זה סוג של ייאוש שמכיל בתוכו-כלום. אני פשוט לא רוצה לזוז,לא רוצה לעשות כלום,אין לי חשק או מוטיבציה. אני מסתכלת על הכל בסימן שאלה גדול ומייחלת להעלם. כולם והכל נראים לי חסרי משמעות בעליל.

מוזר.

אני מקווה שהתחושה הזאת תעלם בקרוב כי לא נראה לי שאני אוכל לסבול את עצמי עוד הרבה זמן.

מחר לפנימייה.אולי יהיה יותר טוב:)

טוב,משעמם לי שכזה ואני חולה:/ אנגינהההההה עם חום:S איזה יופיP:

המממ טוחנת לי במבה נוגט:S

לא ממש מתגעגעת למשהו/מישהו. אני יכולה לשבת ככה על התחת כל היום ולא לעשות כלום...

יש לי מחסור בברזל וזה למה הנשירה הנוראה שלי,לפחות את זה פתרנו...

החיים נמשכים,והכל פאקינג מעולהD:

עוד מעו נוביי גוד וכאלה(((((: מתנות וכאלהD:

וזיהו:))

עוד דבר...הבנתי משהו נורא לגבי עצמי-אני תמיד נמשכת לבנים עם אופי חלש יותר משלי.בנים שאני יודעת שיתנהגו בדיוק כמו שאני רוצה.אני אף-פעם לא נמשכת לבנים עם אישיות חזקה,כי בתת-מודע אני יודעת שיהיו התנגשויות.

מצד אחד-אנחנו תמיד נחפשים את ההפך מאתנו-במקרה שלי זה מישהו עם אופי חלש.אבל אחרי זה אני מתבכיינת שלא מעניין לי איתם יותר.

מצד שני-אני יודעת שאם יהיה לי אי-פעם מישהו עם אופי חזק מספיק,אנחנו סתם נלך ראש בראש וזה ייגמר ממש מהר,כי אני לא יודעת להתפשר,ואני לא יודעת איך לא להתפרץ בנוגע למשהו שממש חשוב לי.

אז...נדפקתי:S