 כינוי:
גיל: 33 MSN:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
מסיבת סיום מחזור ח' יבנה!
לפני ארבעה ימים הרמנו פה ביבנה הקטנה את המופע הכי טוב שיכלנו להרים.
בחודש אחד כולם למדו תפקידים,שירים,ריקודים והיו בחזרות בשעות מטורפות.
חודש אחד שאף אחד לא האמין שאנחנו מסוגלים לעשות את זה, מי מתחיל לכתוב תסריט למסיבת סיום יב רק באמצע חודש אפריל מי?!
אף אחד! רק אנחנו!
תוך חודש וחצי היה לנו תסריט, דמויות, תלבושות, תפאורה, בדיחות, ריקודים שלמים והקלטות מוכנות לכל השירים.
אין מילים אחרות להגיד את זה, אני פשוט גאה בשכבה שלי!
חחח כאחת שפוחדת מוות מפחד קהל לא שיחקתי, למרות שממש רציתי, ויתרתי, אני פעלתי מאחורי הקלעים, הכנתי שלטים, הכנתי ודאגתי לחולצות המחזור וההדפס עליהן, אני רבתי עם הההנהלה לאישור החולצות, כי לא הסכימו לנו לעלות עם תמונה של זין על הגב XD XD XD
בסוף הראנו להם מזה ועלינו עם דברים יותר גרועים P:
היה פשוט מדהים, כולנו היינו מלאי אדרנלין, מוכנים באותו רגע לקפוץ ממטוס בלי מצנח, היינו הכי מלוכדים וכל כך מאושרים, היום הזה לא יחזור על עצמו. וגם לא ההרגשה הזאת. שכבה קטנה, רק 150 תלמידים וכולנו על במה אחת או בצדדיה, הייתה אנרגיה מטורפת! לא נראה לי שמישהו פספס את זה, לא היה אפשר לפספס בכל מקרה.
היה פשוט מטורף D::
אחר כך הייתה את האפטר פארטי, אחחחח איזה דבר!
אז נכון שאנחנו אוהבים מקומות פתוחים, ועשינו את זה כמו מסיבת טבע בפלמחים, תמיד חייב להתפקשש משהו, הרי זה אנחנו איך שהו אנחנו תמיד נדפקים XD
אז הגנרטור שווק חיים והם רצו עוד כסף בשביל להביא לו דלק, היו ריבים וצעקות, בסוף הם הבינו שאיתנו לא מתעסקים והלכו והביאו דלק על כספם ולא שלנו.
ברגע שהכל עבד היה פשוט מטריף, המוזיקה חדרה אל כולם, האלכוהול זרם והאדרנלין גבר על הכל, קפיצות ריקודים כולם מזיעים ולמי בכלל אכפת?!
הכל היה כל כך טוב, שום דבר לא היה נראה רע, כולם היו ביחד, מלוכדים, מאושרים ושיכורים XD
זה עשה הרגשה של עוד, עוד לא מוכנה לעזוב את השכבה שלי, את החברים שלי, לא מוכנה עדיין להגיד שלום לחברים שעולים על מדים בעוד חודש.
כל כך לא מוכנה לזה עדיין.
היום כשאני חושבת על המסיבה והאפטר וכל ההתרגשות, נופל לי האסימון שזה הסוף, זה הסיום, באמת באמת הסוף, כמובן שנשאר את הנשף, אבל אחריו.. הכל פשוט יעלם.
למה אני הולכת לקום בבוקר? אין לי מושג. כנראה נחפש עבודה.
לא יהיה לי יותר את ויקי להתקשר אלייה כשסתם בא לי וכל ערב אני אצטרך לחכות לשעת תש שלה כדי שהיא תרים טלפון ותבכה לי שהיא רוצה הביתה, ואני כל היום אחכה לטלפון הזה ממנה, או מגל שיגיד לי שאין דבר יותר טוב מללכת לקומונה לשנה ויספר לי מה הוא חווה.
ומה אני בנתיים יעשה? אני ישב פה ביבנה המסכנה עם בקבוק בירה מצד אחד ועם סיוון הקושקושית שלי מצב שני, וככה נחכה עד לגיוס שלנו.
מה שגורם לי לתהות, זה שהקדימו לי את הגיוס לדצמבר זה רעיון טוב או רע...
לא משנה איך אני אסתכל על זה כל פעם יש לי תשובה אחרת, אז לא משנה
בשביללסגור את הפוסטת הנה קטע שנטע כתבה על מחזור ח' וזה פשוט ריגש אותי, כל כך.
ולבסוף כמה תמונות מהמסיבה :)
באמת באמת פעם בחיים.
בלי שידור חוזר, בלי מועד ב', בלי ניסיונות לתקן, לשפר, או לעשות מחדש.
התמונות בקושי מעבירות את ההתרגשות וצילומי הווידאו לא יכולים להעביר הכל.
פעם בחיים מסיימים יב'.
הטקס הרשמי, ההצגה, הקפיצה לבריכה, האפטר פארטי, ההנג אובר שאחרי, הכל היה
שם, והכל היה חלק מזה, חלק מהחוויה הזו שנקראת לסיים 12 שנות לימוד.
מחזור ח', אתם אנשים מיוחדים, וזכיתי להיות בשכבה שכזו.
כל הבעיות, וכל הקשיים, וכל החרא שאכלנו [בעיקר יב' 5 הכיתה הנדפקת ביותר!] עושים אותנו למה שאנחנו, השכבה הכי טובה בעולם!!
זכיתי להעלות אתכם את המסיבת סיום הכי טובה בעיר [מי היה מאמין שנצליח?!]
, לקפוץ אתכם לבריכה, להשתכר ולרקוד אתכם באפטר וליהנות מכל שניה!!!!
לא תמיד היינו שכבה מגובשת, וזה קרה רק לקראת הסוף, ותמיד אפשר לבכות על
זה, אבל למה להתבאס כשאפשר לשמוח שהגענו למסיבת הסיום הזו הכי מגובשים
בעולם והכי ביחד?
זה הכי חשוב!!
מקווה שהיום הזה היה משמעותי בשבילכם כמעט כמו שזה היה בשבילי, ושנהניתם מאוד כמו שאני נהניתי!
נתראה בנשף!
נטע. :)
אתם יכולים לקרוא לי רגשנית, או פתאטית, או משהו כזה... אבל... היה בא לי לכתוב :)
מחזור ח'! וכל הזין מאחוריינו!!!!!!!!!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
