השנה עוברת לי מאוד מהר..
עוצרת רגע, סוקרת את כל הרגעים עד לעכשיו- כמה דברים עברנו, מדהים.
יצא לי בזמן האחרון לדבר עם המון אנשים על עניין הערכה עצמית.
הבעיה שלי היא שאני חייבת אישור מאחרים. כל דבר שאעשה, כל צורה שאראה, אני אצטרך אישור- הסכמה כללית מכל אחד ואז אוכל לאשר בעצמי.
בעיה לא פשוטה, אני לא מצליחה לשנות את זה. אבל אני לא מתייאשת. השיחות מתחילות קצת לעזור, ואני מנסה לעזור לעצמי- השאיפה והמטרה אליה אני מייחלת להגיע היא ללמוד לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי כמו שאני ובאיזשהו מקום לקוות שיקבלו אותי אחרים גם כן.
החודש יום הולדת 16. צעד לא קטן..
הרגשה כללית- הרוב בסיידר..וזה נחמד.
יש משהו שמפריע לי, הרגשת אכזבה מסוימת, ממשהו מסוים, אותה אכזבה שחוזרת על עצמה מחדש באותה המתכונת.
אולי מה שמפריע לי זה שהתרגלתי כבר. לאפשרות היחידה- לצורה האחת והיחידה בה דברים כאלו מסתיימים- בכלום.
כלום לא קרה וכלום לא יקרה. זה הקטע שאני בדרך כלל מתחילה לבקר את עצמי ולברר מה אני עושה לא בסדר אבל זה משהו שאני מנסה להפסיק איתו. קרה לכם שהגעתם בתחום כלשהו לפסגה והרגשתם ריקנות.?
הצלחתם לבצע משהו כמו שצריך, מאה אחוז, ומשהו עדיין לא שלם. מישהו עדיין תמיד יגרום לחיוך לרדת ובמהרה.
מתמודדים..אני לא הראשונה ובטח לא האחרונה שתתמודד עם בעיות הערכה עצמית. ועוברים הלאה. עוברים בחיים דברים יותר גרועים. ובנימה אופטימים זו :] אני רק אכתוב שיש בי התרגשות לקראת התקופה הקרבה.
לא ברור למה אבל התרגשות ולא בהכרח רעה.
תחושת ביחד עוטפת אתי בזמן האחרון. משפחה, חברים, אנשים אוהבים.
זהו לבינתים...שבוע נעים לכולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
