חשבתי שאתה שונא את הבמה

בגלל שהמקלדת שלי הייתה נורא צמאה, החלטתי לנסות לתת לה קצת מים.

מסתבר שהיא בכלל אלרגית, ולכן שבקה חיים...נאלצתי להתמודד עם זה במשך כמה ימים ע"י העתק הדבק של אותיות ומקלדת וירטואלית.

זה לא נחמד ולא הצלחתי להגיב לאף אחד. (טוב נו, אולי פשוט היה לי רחוק)

עכשיו אני סתם מנצלת את העובדה שהמחשב של אחי מת, אז גנבתי לו את המקלדת...מהר מהר לפני שישים לב ותישמע צעקה כמו :יוליאנה@$#%T#$T|E)%#$_%)#_ שוב לקחת לי את המקלדת?! למה את לא יכולה לשמור על המקלדת שלך?! מה את עושה למה דווקא את המקלדת שלי!? למה אין עוד מקלדות?~ זאת לא בעייה שלי, תשיגי מקלדת!?@! תפסיקי לאכול את החדר שלך!#$@ יחתיכת טיפשה שמנה ומכוערת! אני רוצה את המקלדת שלי בחזרה אמרתי לך$@ נוווו אממאאא34YU&^#$^%# יוליאנה#$%@ תחזירי לאחיך את המקלדת המקוללת (כן בטח, ממש המילה שהאמא הרוסייה שלי תשתמש בה) כבר!$!$ " וכל זה תוך כדי איומים נוראיים על הדובי שלי.

אני אתחיל לכתוב.

בעצם, אין לי מה ואני לא זוכרת למה התחברתי לפה בכלל...פשוט כל פעם שמופיע המצב עריכה הזה, דורש לי לכתוב משהו....

אה כן. נזכרתי, בכלל באתי בשביל הרשימות.

אז תאחלו למקלדת שלי החלמה מהירה וד"ש, שלא תרגיש מסכנה ומקופחת.

אחה"צ טובים

ותלמדו להעריך את המקלדת שלכם. תתיחסו אליה בכבוד. אין לכם מושג כמה זה קשה בלעדיה.

אני למדתי את הלקח שלי.

בלי קללות. בלי לזרוק עליה נעליים.בלי לשתף אותה באוכל של סבתא. בלי לשרת אותה ולהגיש לה מים.בלי לתת לה מכות.בלי לזרוק אותה מעצבים. ובלי להתעטש עלייה, שלא תידבק.

זהו. באמת.