כיף לגלות את ה"לבד". יש המון סיפוק בלעשות את הדברים בלי להתחשב באף אחד אחר.
למשל ללכת לבד ועל עיוור ל"ברזילי" ולגלות שהגעת למסיבת דראם 'נ' בייס, בלי להכיר שם אף אחד.
התחלתי להתפרע ולהתנהג כאילו אני החבר של הדי ג'יי, לשלוח מבטים סקסיים לכל הווירדיות ברדיוס של 20 מטר והכי הכי חשוב,רציתי לשתות עד אובדן חושים ולהרגיש חי.
יופי של מוזיקה - פעם ראשונה ששמעתי ונורא התחברתי.
לליהיא היה יום הולדת 22 היום. שלחתי SMS עם ברכה סמלית.אחרי הברזילי ב 4:00 לפנות בוקר, כשזרה שיכורה נכנסת איתי לרכב, לא התאפקתי והתקשרתי - "רציתי להיות הראשון שמאחל"...
עברתי ליד מקום שבו היא נמצאת בד"כ בימי שישי - אלא שהיא והבת דודה המופרעת שלה כבר חתכו משם.
היא הודתה לי וכאן הסתיימה השיחה.
מחר שבת, מנוחה שקט.. זמן טוב לעשות חושבים ולבלות כמה שעות על הלימודים שנורא הזנחתי.
ואז שוב שבוע חדש.. טרוף.
משהו חיובי:
מחר בתקווה יהיה לי דייט. עם מישהי וירטואלית.. שעושה לי עיניים כבר לא מעט זמן.
נקרא לה נעמה. חמודה, 26, שוכרת בגבעתיים. לומדת ועובדת בסבבה שלה. ראש קליל, המון נושאים משותפים, נראית מקסים. קבענו ללכת לראות את "נמלטים". נקווה שאכן יבוצע. תחזיקו לי אצבעות.
חסר לי הביחד, הפיזי הזה - לחבק מישהי המון המון זמן ולא לעזוב. לא עושד איזה זיון מזדמן ולא משמעותי.. אלא משהו כנה ואמיתי. פשוט חיבוק.
אני טיפוס שנורא אוהב מגע, וקשה לי עם דיסטנס (ע"ע ליהיא).בדמות מה זה יבוא? אין לי מושג.
בינתיים החיים מתחילים לקבל גוון קצת יותר שמח.
ולסיום:
שתו עראק אשכוליות(רצוי אשכולית אדומה) - זה טוב לסקס.
תשאלו את הזרה הזו שוכבת במיטה שלי עכשיו וישנה כמו איזו חיילת אחרי מסע כומתה של גולני :) ואין לי מושג איך קוראים לה בכלל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
