אין לי מושג כמה זמן אני כותב כאן... די הרבה.. תקופת חיים שלמה אפשר לומר.
מאז השחרור שלי, מצאתי מפלט בשורות שאני כותב כאן. והיו כאן אנשים שחיזקו וידעו להנחות ולתת מנסיונם.
אני סוג של אדם מסובב.. כנראה שאת הפתרונות יהיה עליי למצוא לבד. החים גברו עליי.. נסיבות שאינן בשליטתי לצערי הרב. כמה שהייתי רוצה להחזיר לאחור את הזמן. כמה דברים הייתי מונע.
זה המקום להראות אתעצמי, בלי להתבייש - אלה הם חיי ואין לי דבר אחר מלבדם.
המורכבות של החיים והנסיון להבין אותם גורמים לעיתים לתמיהה.. אם אחרים עברו את מה שאני עברתי, האם אין כאן סוג של מעגליות?..
השלמות העצמית תגיע בשלב כלשהו.. אבל בינתים הריקונת גוברת עליי.. הכעס והתסכול שמצתברים עמוק במעמקי הלב שלי.
אלוהים תן לי את הכוח לשנות את שיש ביכולתי לשנות, תן לי את הכוח להשלים את מה שאין ביכולתי להשלים עימו ותן לי את החוכמה להבדיל ביניהם..
לחים האמתיים: הייתי ולקחתי חלק בארוע צדקה חשוב. כולי התרוממות רוח, עד שהיא הופיעה.. ושם הכל נגמר. היא לא בשבילי. אף אחת מהן לא בשבילי.. אין בשבילי אף אחת. אין שום דבר בחוץ.
אני מפסיק את החיפושים. אין להם טעם. די..
נ.ב.
גיליתי את המיי ספייס. גן עדן ממש. את רוב זמני אני מבלה שם... סליחה שקצת זנחתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
