|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 פייסבוק וחיות אחרות
שלום לכם, ובעיקר לאלה שעוקבים ודואגים ושואלים "זאב לאיפה נעלמת?" - אז האמת שאני די בשלבי הסיום של התואר. וזה גוזל את מירב זמני. בקיץ הזה הסיוט הארוך שלי נגמר ואני חוזר להיות אדם חופשי ומשכיל קצת יותר ממה שהייתי לפני מספר שנים - או לפחות כך נדמה לי.
אני חייב להתוודות: אני רשום לפייסבוק - עד כאן זה די רגיל ולא מעניין.
מה שיותר מעניין הוא שאני מנסה לאתר ולהסתכל על כל הבחורות שהייתי איתן או הייתי דלוק עליהן באופן כזה או אחר. זה לא שאני כותב להן, או מבקש חברות - אלא פשוט סקרן לדעת איפה הן היום ומה הולך איתן.
גיליתי שהכוסית של השכווה שהייתי חרמן עליה בטרוף ופינטזתי עליה בלי סוף היא היום אמא לשניים, גרושה שעובדת במספרה.
גיליתי גם שהבחורה שאהבתי כל התיכון וגם כתבתי עליה כאן - היום נשואה באושר לאוסטרלי וחיה באושר בסידני.
הבחורה שהיה לי סטוץ איתה לפני שנתיים היום עובדת כעורכת דין זוטרה בפרקליטות המדינה ועוד ועוד..
אני יכול להמשיך ככה בלי סוף...
אני חייב להגיד שהדבר ההפוך קורה גם הוא: בחורות שהיו "מאוהבות" בי - מצליחות לאתר אותי גם כן. למשל האקסית המיתוליוגית ביקשה ממני חברות אבל עשיתי לה בלוק, לא לפני שבדקתי עם מי היא היום - אחרי שראיתי את הבחור ירדה לי אבן מהלב - הוא לא נראה משהו, והעיניים שלו שידרו קצת רוע. אז אפשר לומר שהיא לא ממש השתדרגה - או שאולי זאת הדרך שלי להתנחם.. או משהו בסגנון.
מה שמביא אותי לנקודה העיקרית -
האם אנחנו באמת מרפים מהאנשים שאיתם היינו?
תחשבו על זה.. למה אנחנו כל הזמן משווים את עצמינו לאחרים? למה חשוב לנו לדעת מה הולך עם אנשים שלא דיברנו איתם שנים? מאיפה החסך הזה מגיע? האם הוא רק אצלי?..
בכל מקרה, אני חייב לומר שדי נרגעתי. והדברים הולכים טוב.. אני עדיין עם האחת שלי - עוד מעט כבר שנתיים ביחד. אנחנו אוהבים מאד ומתכוונים לעבור לגור ביחד אחרי סיום הלימודים שלי. כנראה שמצאתי את האחת סוף סוף.. כבר פחדתי שאני אמות לבד או משהו.
אהבה יודעת למצוא אותך ברגעים הכי מטורפים והכי לא צפויים.
אני מת עליכם, שיהיה שבוע נהדר.
זאב.
נ.ב.
הפסקתי לעשן!!! תגידו מזל טוב.
| |
אחרי שנה וחודש...
שלום לכם. אני יודע שנעלמתי. כי האמת, לא מצאתי טעם לכתוב בתקופה הזאת.. שנה וחודש מאז הפוסט האחרון שלי.
הרבה השתנה.. הרבה מאד.
לפני שהחלטתי לכתוב קראתי קצת את מה שכתבתי כאן והסתבר לי שהשתנתי. החיים יודעים לספק הפתעות..
מה אתם יודעים? יש לי חברה. כן כן קראתם נכון. כל הסיבה שבגללה התחלתי לכתוב את הבלוג הזה מלכתחילה הייתה בגלל הפוסטמה הקודמת. אז הנה, אני אדם שמח ומאושר בזוגיות שלי כבר מעל שנה. והאמת שכנראה שזו האחת שאיתה אני אשמח לבלות את שארית חיי.. ולא בגלל שאני מאוהב ואוהב מעל הראש (כמובן שאני כן), אלא בגלל שמצאתי נפש תאומה ואמיתית לחלוטין. זו זוגיות ותקשורת שאני יכלתי רק לחלום עליה, יש לי חברה אמיתית - חברת אמת וזה לא פחות חשוב מאהבה (ובעיניי אפילו יותר).
אני עדיין לומד, גורר את לימודיי וחוזר על קורסים כדי לסיים בכבוד. כבר לא עובד בעבודה המפוצצת שבה עבדתי. אני מובטל רשמית וחי מהכסף (הלא מועט יש לומר) שחסכתי. הראש רק בלימודים ובחברה ככה שמצד אחד זה נשמע קל ופשוט מצד שני הרבה מאד סימנים מצביעים על כך שהבחירה שלי לא הייתה טובה. אני די מצטער על כך שבחרתי ללמוד את מה שאני לומד (מדובר במגמה מדעית קשה מאד).. אבל אחת התכונות החזקות אצלי זו עקשנות של פרד ואי היכולת לעזוב משהו מבלי לסיים. זה מאבק יומיומי בעצמך. אני מקווה שבסופו יהיה איזה סוג של גילוי עצמי או אולי אכזבה גדולה ובזבוז של כמה שנים טובות ועשרות אלפי שקלים בצינורות המוסד האקדמי הזה שנקרא אוניברסיטה.
לאחרונה אני ממש דואג לשלום הוריי שיתבדלו לחיים ארוכים. צעירים יותר הם לא נהיים..המשכנתא שעוד לא הסתימה, הגיל המופלג של אבא והמירוץ האינסופי הזה בתוך השיגרה לא עושים להם טוב. אין להם אף ילד אחר חוץ ממני ועל כן אחת המטרות המרכזיות שלי תהיה לעזור להם ככל שאני רק אוכל. הם לא מבינים הרבה על החיים שלנו היום, אבל יש בהם מספיק אמונה בי ובבחירות שלי.. ועל כך אני מודה להם.
זה הכל להיום.. תקופת המבחנים בעיצומה ככה שאני חוזר לספריי... שיהיה לכם שבוע נפלא.
אוהב, זאב.
| |
לא הכל אבוד - 3 תובנות על בחורות
חודש סוער.. לא פשוט.
הרבה טרוף עבר עליי.
למדתי מכל מה שעברתי כמה דברים:
1) אל תאמין לאף אחד - הכי אהבתי אותה בעולם. כריזמטית, מדהימה, חדה וממוקדת..הבוסית שלי. היא מצידה לא סבלה את השותפה שלי לתפקיד. לאור כל ההתפתחויות בין השניים שככל הנראה הגיעו גם לפסים אישיים.. אחת מהן פוטרה. הבוסית שלי פוטרה.. מסתבר שלשותפה לתפקיד, שסיפרתי לכם עליה בעבר, יש גב מאד חזק בחברה. בקיצור בגלל אינטריגות מחורבנות היא איבדה את מקום העבודה שלה.
כל אחת מהן מסרה לי בדיעבד גירסה הפוכה על השניה..כולל ריכולים עסיסיים. למען האמת אני מעדיף פשוט לצאת מנקודת הנחה ששניהן משקרות.
"ככל שאני יודע פחות - כך אני ישן יותר טוב בלילה".
2) בנות יפות הן לא אטרקציה - אז הנה לכם האמת על ליהיא. שנה היא סחבה אותי על הרצפה, קבעה איתי והבריזה..התחמקה ושחקה במשחקים. איזה זין, הייתי צריך ללכת על הבת דודה שלה, קצת פחות יפה אבל הרבה הרבה יותר מעניינת. נקרא לה סיגל. סיגל, כרגיל, התאהבה בחבר טוב שלי - אבל מה לעשות שזה לא היה ממש הדדי. בין לבין, באיזה פסטיבל לפני חודשיים, סיפרתי לה איך פגשתי את ליהיא ואותה.. ושפשוט עשיתי אנ דנ דינו בין שניהם. והיא אמרה בשיא הטבעיות: "חבל שלא יצאתי אני".. יאמר לזכותה שיש בינינו סוג של מתח שאפשר לחתוך בסכין. מצד שני היא אמרה מפורשות שמי שיוצא עם הבת דודה השניה - בשביל הראשונה הוא מחוק - סוג של טאבו. מה שהופך את כל העסק להרבה יותר מעניין. ומכאן המסקנה: עדיף ללכת על הבחורה הקצת פחות יפה.. ולגלות שם דברים שלא רואים במבט ראשון, מאשר ללכת על הפצצה ולגלות אופי מכוער שאין דבר שיכול איכשהו לכפר על זה.
3) לפעמים האושר נמצא ממש לידינו - לפני כמה חודשים הכרתי מישהי שבעצם הכרתי אותה מתמיד. זה היה במסיבה לוהטת. הבחורה אינה שיא היופי (אולם כבר אז הייתי חמוש במסקנה 2 - ע"ע) אבל הצורה שבה היא רקדה פשוט היפנטה אותי. הבנתי שאני רוצה אותה. עוד לא ידעתי מה בדיוק, אבל משהו אמר לי שאני צריך להיות איתה.. לפני שבוע שוב נפגשנו, שוב במסיבה.. והפעם הבנתי חד משמעית שהיא בעניין. אבל בגלל שכהרגלי שתיתי עראק אשכוליות אחד יותר מידי - שכחתי לבקש את המספר שלה. אידיוט! פאק אני ממש ממש רוצה אותה. קצת יותר גבוהה ממני, רזה, גוף סקסי - חיוך מתוק והכי חשוב, עיניים שכולן טוב. העיניים לעולם לא משקרות (טוב, אולי רק במקרה של ליהיא..). ורק לחשוב שבעצם היא תמיד הייתה שם.. באה לכל מסיבה שהייתי בה ב 7 שנים האחרונות, היא הכירה אותי אבל אני לא הכרתי אותה. אז האושר באמת נמצא ממש ממש לידינו. עכשיו רק צריך לדעת איך לחייג אליה. נקרא לה שלי.
חמוש בתובנות הנ"ל אני ממשיך במסע שלי. נותרו לי 2 מבחנים באוניברסיטה ואז סוף סוף חופש מהלימודים ורק עבודה. עוד חודש בן הדוד שלי מתחתן.. צעיר ממני בשנה הכריש הקטן וכבר תפס לו מישהי רצינית. קטע קטע..
בקיצור חברים, לא הכל אבוד.
כאן הזאב שאוהב אתכם תמיד.
ביי
| |
דפים:
| כינוי:
זאב כנעני בן: 43 MSN:
צר ליתמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
