לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אז תקראו קצת. זה לא שיש לכם משהו טוב יותר לעשות. וקוראים נבחרו יקבלו טופי.

Avatarכינוי: 

בן: 31

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008


-cigaro של system-

קיפצתי בין שיר לשיר על המחשב חסר מעש עד אשר מוחי הקט מצא לעצמו פעילות נוחה, לכתוב עוד פוסט [: נו אז הנה אני כאן כותב עבורכם עוד פוסט. פוסט. מילה די מפגרת. פוסט פוסט פוסט פוסט פוסט.

 

טוב, בוא נראה מה קרה מאז העדכון האחרון. נראה לי שקרה די הרבה. יש לי הרגשה כזאת. אז ככה, נחזור תשעה ימים לאחור. יום שישי. מה קרה. אממ... נעם הגיע לשעור בס אצל אבא שלי. המורה המהולל [: ואני כמובן נדחפתי כהרגלי וצוטתי לשעור, ניסיתי להפריע כמיטב המסורת. אבל בשלב מסויים השתעממתי מלהפריע והלכתי לשמוע מוזיקה במחשב. בזמן האחרון אני מוצא את עצמי ימים שלמים משוטט בין החדר שבו אני שומע את הדיסקים של זפלין, ג'ון לנון ושאר דיסקים שאני מצליח למצוא. לבין המחשב ששם יש את שאר המוזיקה.

-This Cocaine Makes Me Feel Like I'm On This Song של System-

אחרי השעור של נעם המשכתי לשמוע מוזיקה. ואז בערב הלכתי לישון אצל נעם ריסק ~שולט! /m\~

-Violent Pornography של system-

אצל נעם לא היה משהו מעניין. אבל פיענחנו איך משחקים ריסק יום אחרי זה. ושלטתי ברודנות בכמה ארצות, היה ממש מגניב. עשיתי פרוגרומים לכול השחורים (בשביל לולי: אפרו אמריקאים), בגלל שהיו חיילים שחורים והחלטתי שהם אנשים שחורים. והם היו הכי חלשים במשחק אז החלטתי להשמיד אותם. אחר כך נהיה פחות נחמד. האימפריה של נעם שהמשיך להשוות את עצמו להיטלר במסע הכיבוש (שחובה לציין שבאופן אירוני, המדינה היחידה שהוא לא שלט בה כמעט עד סוף המשחק הייתה גרמניה) בשלב מסויים התרגזתי וריכזתי את כול מאות הכוחות בארץ made in china בשם "אורל", מדינות כאלו שמכילות סינים מציינים על המפה בשפע, אבל את ישראל לא היה אפשר לכבוש. היא הייתה נחשבת ל"מזרח התיכון" שאותו היה אפשר לכבוש כמדינה אחת. בקיצור, המתנתי שמסעות הכיבוש של נעם יגיעו לאורל ואז התחיל הקרב הגדול! כבשתי לו את אפגניסטן ואת סין! ואז הוא קרע לי את הצורה >.< לא נורא. הוכחתי את עצמי כדיקטטור חסר יכולת צבאית.

-Question של System-

אז באותו יום שבת, כאשר חזרתי הבייתה ארבו לי אוייבי האכזריים ביותר והכו בי עד זוב דם. ניחשתם נכון. ספרי המתמטיקה הארורים. אבא שלי חיכה והכריח אותי ללמוד עד שתצא לי מתמטיקה מכול מקום אפשרי. אז ישבתי וציירתי משולשים, יותר מי זה אי אפשר באמת להגיד שעשיתי. צריך פשוט לחכות שהוא יבין שאני לא יודע מתמטיקה ולא אדע בחיים.

 

יום ראשון, מה היה ביום ראשון. משהו חשוב? לא... גם בשני לא... ובשלישי... וברביעי... הא! ברביעי! ברביעי היה משהו מאוד-מאוד חשוב! נסעתי אחרי בית ספר ללולי בשביל החזרה של ה wolfshepherds (נכון לאותו זמן)

-Sad Statue של System-

באוטובוס הייתי ליד יותם ברק בכדי שתהיה לי הדרכה איך להגיע לבית של לולי. אז לאחר נסיעה מלאה בזפלין מהip5 או מה שזה לא היה, הדבר שמשמיע מוזיקה, של יותם. הגענו לעין עירון. וגילינו שלולי לא עלה על ההסעה (מאוד חכם היפי) זה בדיוק מה שאני אמרתי... (אני חושב שזאת הפעם הראשונה בעולם שאנחנו מסכימים על משהו) כן. יכול להיות שבסוף אפילו נהיה חברים טובים (don't push it) מה יש? שכחת את החברים שלך כשהתחלת להסתובב עם כול המפורסמים והאנשים מהטלוויזיה?! (כן...) כן, גם אני הייתי עושה ככה נראה לי. טוב, נחזור לעניין. חיכיתי בבית של לולי ובסבסתי על הבס עד שהוא הגיע גם. ואז הוא הראה לי את החליל בס המגניב הזה! so cool!

-Old School Holywood של System-

אין לי כוח לשיר הזה... אבל אין לי כוח להעביר. טוב נו. לא הצלחתי כמובן לנגן על החליל בס... אבל היי! לפחות יש לי גיטרה בס! D= ייפי! טוב די.. הסמיילים מפגרים. וה"ייפי" היה עוד יותר מפגר (פעם שנייה שאנחנו מסכימים על משהו, הא?) שקט... טוב אז אחרי החליל בס לולי הראה לי שוב את הפוסטר המגניב שלו. שהיה שם מרילין מנסון יחד עם דברים היפים. נו, היה נחמד. והוא הראה לי את מה שהוא מתכנן לתת לגבי ליומולדת. חחח. דבר כזה... נו... ש"ח... 10... יפני... שמן... איש... גדול... יפה... עברית... טוב... ואז הלכנו לאכול. צ'יפס.

-Lost in Holywood של System-

עוד יותר אין לי כוח לשיר הזה... ועוד יותר אין לי כוח להעביר. אולי עד שהשיר יגמר יהיה לי כוח. אז אכלנו צ'יפס. ולולי נאבק שעות בקטשופ בשביל לגרד את הטיפות האחרונות ובסוף עזרתי במאבק. ואחרי הסוף אמא שלו הביאה לנו בקבוק מלא של קטשופ. ושוב פעם, מאוד חכם היפי. אז בדיוק כשנגמר כול הצ'יפס. הגיע בעיתוי מושלם לא אחר מעיזו. יאפ. עיזו הגיטריסט המוביל של הלהקה המצליחה wolfshepherds. אז התחלנו להעביר את הדברים לסלון כשחפצי גם הגיע ועזר להעביר את המגבר -כן, דברים=מגבר- אז התחלנו לדבר על כול מיני דברים של הלהקה. עם שתי החלטות חשובות במיוחד

-Tin של Betzefer-

או... שיר מעולה. טוב.  אז שתי ההחלטות החשובות היו השם וההרכב. את השאר אתם לא צריכים לדעת. בעצם כן. אתם כן צריכים. אז היו כמה החלטות. שם חדש! ידידי ומעריצי ההדוקים! אנחנו כבר לא Wolfshepherds. עכשיו זה שם שניתן לכתוב בשלוש צורות:

Rפילים - משמש לשירים באנגלית

RFL - משמש גם לשירים באנגלית, השם הוא בגלל שזה דומה ל"ערפל" אבל לא בדיוק, אז לא גנבנו את השם :P וזה ראשי תיבות של "Rock, Fuck, L... -something" לא מצאנו משהו לL אבל גם טוב. Rock ו Fuck זה מספיק טוב.

הר-פילים - לשירים הומוריסטיים.

ערפילים - השם המקורי שמשמש לכול דבר שלא הוזכר למעלה. וגם לחלק ממה שהוזכר למעלה.

עוד החלטה הייתה על ההרכב. והנה ההרכב הסופי שלנו-

Lead voucals - Loly Rozen

Lead guitar - Ezo/Edo Ukrainitz

Rithm guitar - Hallel Hirsh Heftzy, who known as Heftzy

Bass and thievnes and darknes - String G/ MG/ Meitar Gelman/ God

אני יודע שאני לא יודע לכתוב באנגלית. תתעלמו. אה כן, לפני שלוש דקות בערך התחלף השיר

-Enter Sandman של Apocalyptica-

טוב התחלף שוב בזמן שכתבתי את השם

-Hotel California של Bob marley-

טוב, אז הייתה עוד החלטה חשובה. הופעת בכורה בפורים! זה היעד שהשגנו לעצמנו. צריכים להכין פיקס 10 שירים להופעה. בשאר החזרה רק עבדנו על Talk Show. שיצא די טוב. אפילו שיש לי כמה הצעות לשיפור. אבל החליטו לא להקשיב לי כי אני באסיסט XD (סמיילי מפגר...) תתפגר (אבל אני חייב לציין שדי חכם מצדם לא להקשיב לבאסיסט. זה מביא רק לצרות. מי מבין החברים בKiss נושך לעצמו את הלשון עד דם בשביל שיאהבו אותו) Shut the fuck up, קיס מעולים! וג'ין סימונס הוא הבן אדם הכי מגניב בעולם! זה חוק! אין דבר כזה באסיסט ישראלי עם לשון ארוכה שלא מגניב! (...) נקודה טובה... טוב, הלאה. אז אחר כך אכלנו אצל לולי ארוחת ערב, פסטה ממש טעימה עם רוטב טעים וגבינת פרמזן. שחפצי רצה לנגוס בה.

-Die Motherfucker Die של Dope-

אה, גם שיר טוב. טוב, אז אחרי הארוחת ערב עיזו נעלם. ואנחנו הלכנו לחדר של לולי להתנחל אצלו ולקשקש. ואז מצאתי שם מקלות תופים! ואז הייתה הפסקת חשמל. וכשחזר האור לולי לקח ממני את מקלות התופים "מיתר, אתה מספיק מטומטם גם בלי ומקלות תופים מתחילים להשפיע עלייך. אני לא רוצה לדעת מה יקרה כשתהיה ליד מערכת תופים שלמה" טוב. היה ממש כיף סך הכול. קבענו לעשות חזרות בימי שלישי קבוע. (DIE MOTHERFUCKER DIE MOTHERFUCKER DIE!!!!!!) תודה על השירה הערבה קלוד...

-Imperium של Machinehead-

אז טוב, מה היה ביום חמישי. לא נראה לי שמשהו מיוחד. עוד אחד מימי המוזיקה שציינתי קודם. וככה עבר כול הסופשבוע-?- אמ... כן... לא. בעצם לא. ביום שבת נסעתי לקיבוץ. בלאט. יומולדת לבת דודה נידחת שגרה בתל אביב. והגיעה לקיבוץ עם כמה חברות. נו מילא. אז היה לא רע בסך הכול. דיברתי בשלב מסויים עם אבא שלי ועם דוד שלי על Rush ועל Kiss, מספיק טוב. אפילו שהשיחה נמשכה בערך דקה וטילון. היה נחמד. ואז הלכתי לשחק כדורגל. עם בן דוד שלי. כמובן שקרעתי לו את הצורה. אני אחד הכדורגלנים הטובים שאני מכיר (אתה לא חייב להתלהב כול פעם שאתה מנצח ילד בן שש בכדורגל) שקט! הוא בן 7... (לא, הוא בן 6) אה נכון, צודק. לא משנה. אחר כך הצטרפו למשחק כמה דודים. והצטרפתי לבן דוד שלי. ואז בכול זאת ניצחנו, בזכות היכולת המדהימה של בן דוד שלי לכופף את החוקים.

 

ביום ראשון הייתי יום שלם במיטה ושמעתי בלופ את Sterway to Heaven או איך שלא כותבים את זה. של זפלין. עד שגררו אותי לארוחת ערב. ואבא שלי חזר מפגישת הורים בבית ספר. פגישה כללית עם כול ההורים. וכנראה שהזריקו להם שם משהו! הוא חזר ואמר לי שלא אכפת לו אם אני אכשל במתמטיקה! ושאם אני רוצה אני יכול לרדת לשלוש יחידות! ושהוא כמובן ישמח אם אני יעשה יותר ואם אני אצליח אבל הוא לא יעשה לי כלום אם לא. והוא לא יעביר אותי לגוונים בשום מצב! יאי! חגיגות!

-Redneck של Lamb of God-

או... לא ידעתי בכלל שיש לי את השיר הזה כאן. טוב. שיר טוב. עוד אחד. בלאט. מה יש עוד לכתוב. לא הרבה. אז... אהה! הנה משהו נחמד מהבחורה הזאת-

-משהו בלי שם של כמה להקות בלתי מזוהות-

האביר והנסיכה - גרסאת המטאל

מכירים את הסיפור הידוע של "היה הייתה נסיכה שהייתה כלואה במגדל עם דרקון ששמר עליה. הגיע הלוחם, חיסל את הדרקון הציל את הנסיכה והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה"? אז מה היה קורה לו אותו סיפור, היה בעצם מנוסח כשיר? בסגנון _______, הנה כמה סגנונות שבהם הסיפור יכל להשתנות מעט (זה לא מנוסח כשיר. זה מנוסח על הרעיון שהשיר היה מדבר עליו באותו הסגנון)

-Chik n stu של System-


POWER METAL
הלוחם מגיע רכוב על חד קרן לבן, בורח מהדרקון, מציל את הנסיכה, ומתנה איתה אהבים ביער המכושף.

THRASH METAL
הלוחם מגיע, נלחם בדרקון, מציל את הנסיכה ומזיין אותה.

HEAVY METAL
הלוחם מגיע על הארלי דייוידסון, הורג את הדרקון, שותה כמה בירות ומזיין את הנסיכה.

FOLK METAL
הלוחם מגיע עם כמה חברים שמנגנים באקורדיון, כינור, חליל והרבה כלים מוזרים אחרים. הדרקון נרדם (בגלל כל הריקודים)... ואז הם כולם עוזבים... בלי הנסיכה.

VIKING METAL
הלוחם מגיע בספינה, הורג את הדרקון עם הגרזן האיתן שלו, מבשל ואוכל אותו, אונס את הנסיכה למוות, בוזז את הטירה ושורף את המקום עד אפר.

DEATH METAL
הלוחם מגיע, הורג את הדרקון, מזיין את הנסיכה, הורג אותה ועוזב.

BLACK METAL
הלוחם מגיע בחצות, הורג את הדרקון, ומשפד אותו על מוט בכניסה לטירה. אח"כ מבצע מעשה סדום בנסיכה, שותה את הדם שלה בטקס פאגאני לפני שהוא הורג אותה, ואז הוא משפד את הנסיכה הלא בתולה.

GORE METAL
הלוחם מגיע, הורג את הדרקון ומפרז את הפרשדונה שלו מול עיני הנסיכה. אח"כ הוא מזיין את הנסיכה והורג אותה. אח"כ הוא מזיין את הגופה שלה, משסף את הבטן ששלה ואוכל את המעיים שלה. אח"כ הוא מזיין את הגופה בפעם השלישית, שורף אותה... ומזיין אותה שוב.

DOOM METAL
הלוחם מגיע, רואה את הגודל של הדרקון, ומבין שהוא בחיים לא ינצח אותו, נהיה מדוכא ומתאבד. הדרקון אוכל אותו ואת הנסיכה... סופו של סיפור עצוב.

PROGRESSIVE METAL
הלוחם מגיע ומנגן סולו גיטרה של 26 דקות... הדרקון הורג את עצמו מרוב שיעמום. הלוחם מגיע לחדר השינה של הנסיכה, מנגן עוד סולו עם כל הטכניקות שלמד בשנה האחרונה בקונסרבטוריון... הנסיכה בורחת ומחפשת את הלוחם של ה-HEAVY METAL

GLAM METAL
הלוחם מגיע-הדרקון צוחק בקול על ההופה של הבחור ונותן לו להיכנס. הלוחם גונב את האיפור של הנסיכה ומנסה לצבוע את הטירה בגוון מקסים של ורוד.

GRIND METAL -
הלוחם מגיע, צועק משהו לא מובן במשך 2 דקות, והולך.

ORPHANED LAND
הלוחם מגיע, קורא לדרקון פרקים מהתנ"ך, הדרקון ממיר את דתו ליהדות והולך לתפילת שחרית. הלוחם מציל את הנסיכה ולוקח אותה לחופה. הם מתחתנים, ואז היא מתה.

TECHNICAL METAL
הלוחם מגיע, מנגן סולו עם מיליון שבירות קצב וטרנספוזיציות, מבלבל את עצמו, הורג את הנסיכה ומזיין את הדרקון.

GOTH METAL
הלוחמת מגיעה, מזמרת אופרה עם הצלילים הכי גבוהים שהיא מסוגלת, הדרקון נהיה חירש. היא שמה מעליה את גלימת החלומות הבלתי נראית, מתגנבת אל הנסיכה, הורגת אותה, צוחקת צחוק מכושף ומכריזה על עצמה כאישה היפה בממלכה.

NU METAL
הלוחם מגיע בהונדה סיוויק ומנסה להילחם בדרקון, אבל נשרף למוות כשמכנסי הבאגיז המיותרים שלו עולים באש.

EMO CORE
הלוחם לא מגיע. הוא התאהב בנסיכה, ועכשיו הוא בוכה בחדרו מרוצף הפוסטרים של בלינק 182, בזמן שהנסיכה מזדיינת עם הדרקון.

OPETH
הלוחם מגיע בחמת זעם ומסתער על הדרקון, כשלפתע הוא עוצר ופורץ בבכי. אחרי כמה דקות שבהן הדרקון בהה בו בתדהמה, הלוחם נכנס פתאום להתקף זעם והורג את הדרקון. אח"כ הוא פורץ לחדר של הנסיכה, רק כדי לגלות שהוא מלא מלנכוליה בגלל הסיזיפיות של החיים. בזמן שהנסיכה מנסה לנחם אותו, הוא נתקף זעם עצום והורג אותה. אח"כ הוא מבין מה הוא עשה, ושט, בבכי, כל הדרך בחזרה לשוודיה.

RAP METAL
הלוחם מגיע, נלחם בדרקון, נלחם בנסיכה, נלחם בממסד, נלחם במערכת, נלחם בטירה ועוזב במרצדס שלו.

ELECTRO METAL
הלוחם מגיע בבגדי לייטקס צמודים, מקבל מכות בטוסיק מהדרקון, נקשר על ידי הנסיכה ונאנס על ידי שניהם.

SPEED METAL
הלוחם מגיע, אופס הוא כבר יצא, הדרקון והנסיכה עומדים מבולבלים ומסתכלים על שביל האבק שהוא השאיר מאחור. הדרקון מת.

PUNK
הלוחם מגיע, מאשים את הדרקון בתאוות בצע ותוקפנות מיותרת, ומחתים את הכפרים הסמוכים על עצומה. הדרקון מתעלם ממנו וממשיך לזיין את הנסיכה.

MAYHEM
הלוחם מגיע-כולם כבר מתים.

-Innervision של System-

-bubbles של System-

אז מה עוד יש לי לקשקש לכם עליו. פינת המסחור. עליה לא עברתי זמן רב. הנה שלושה בלוגים אקראיים.

-Boom! של System-

-Nuguns של System-

בלוג עם "מוזיקה" איכסה מגעילה

משהו כחול - לא במשמעות הזאת מפגרים!

-Add של System-

בלוג כלשהו

 

איזו עוד פינות היו לי? פינות של ציטוטים. כן... איזה ציטוט יש לי. אין לי ציטוטים. בגלל שאני סנילי קצת... אולי משהו ששמעתי פעם מאותה בחורה עם הנסיכה והדרקון - גרסאת המטאל.

"תבין, בנים אף פעם לא יבינו מה זה כאבי מחזור כמו שבנות אף פעם לא יבינו מה זה כאב של בעיטה בביצים"

יאפ. זה הציטוט. טוב עוד משהו?

 

פינת הסרטון-

סרטון מחווה לג'ין סימונס. לא אני הכנתי כמובן, אני רק מעלה. אבל עדיין נחמד - אני סרטון מחווה לג'ין סימונס.

 

אז אן כבר הזכרנו את סימונס אני חייב להגיד שלאחרונה התמכרתי קשות לקיס. אני שומע אותם מלא. בזמן כתיבת הפוסט לא שמעתי אותם כי ניסיתי לחקור כמה תיקיות נידחות שמצאתי עם מוזיקה. אבל פרט לכך אני כמעט כול הזמן שומע KISS

-IEAIAIO של System-

אז נסיים להיום. אין לי עוד מה להגיד. פרשתי למסנג'ר. אם למישהו יש כוח לדבר אני מתחבר עכשיו. ואם מישהו סתם רוצה לדבר אז שיוסיף אותי למסנג'ר שנמצא שם >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> עכשיו תעלו למעלה כמעט עד הסוף ותמצאו.

או שם בכלל

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< גם שם תצטרכו ללכת הכי למעלה כדי למצוא.

טוב נו, איפה שהוא.

 

ביי לכם בינתיים,

אני.

נכתב על ידי , 28/1/2008 20:26  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תל אביב


אוקי, נתחיל בחידה הקבועה. הבחור מהחידה היה לא אחר מהגיטריסט של Children of bodom! שאת שמו אני לא זוכר עכשיו ולאתר ששם זה רשום אין לי כוח להכנס עכשיו, אז בכול אופן. ברכות ואיחולים לזוכים. אם היו כאלה... אני יבדוק כשאני יסיים את הפוסט ואז יערוך אותו.

 

ועכשיו לנושא העיקרי של הפוסט. אתמול. אתמול היה יום רדוף פעילות שלא כולה הייתה חיובית לצערי. היום התחיל בכך שהתעוררתי. לאחר שהתעוררתי קמתי ועשיתי דרכי אל המטבח (...זה לא ממש מעניין. תגיע לעיקר) טוב נו... אז אני יקפוץ לנקודות החשובות. בדרכי הארוכה אל האוטובוס נאחזתי בהלה מהסיבה הטראגית שנזכרתי שיש לי היום מבחן במתמטיקה! עכשיו אם היה זה סתם מבחן טיפשי לא הייתי מייחס לכך משמעות. אם כי ילכך (פאק! איך כותבים את המילה המתוסבכת הזאת?!?!) ובהתאם לעובדה ששני המבחנים הקודמים היו טיפשיים ולא ייחסתי להם משמעות, המבחן הפך למשמעותי. שכן בשביל ממוצע של עובר במבחנים בשביל שאני יוכל לעבור בתעודה (55) נצרכתי להוציא 109 במבחן הזה בלי שלמדתי כול השנה והסתבר אחר כך שגם בלי שתהיה שום שאלת בונוס. משמע, נדרשתי להתעלות על עצמי, על המורה, על כותבי המבחן, על בני גורן, ועל ממציאי המתמטיקה. משימה בלתי אפשרית עבור נשא של חמישה עשר אי קיו בודדים.

 

באוטובוס לא קרה שום דבר מיוחד, ואילו הזמן קפץ ועבר והגעתי אל שעת המבחן הגורלית. ניצבתי אני מול פיסת הנייר עטויית התרגילים המורכבים בגאומטירה ואלגברה. שלחתי ידי אל העט, בירכתי את רקסי הזבוב המת בברכת הצלחה ויצאתי לדרכי הארוכה והמייגעת לסיום המבחן. השאלה הראשונה, נכתבה בסינית :S, דבר שכבר הקשה על פתירתה. ואם זה לא היה בסינית אז זה היה בשפה בלתי מובנת אחרת. בכול אופן, פסחתי עליה ועברתי לשאלה השנייה. והאח הידד! הצלחתי לפתור אותה! וכך עברתי בין שאלה לשאלה ובסופו של דבר היו שלוש שאלות שלא הצלחתי לסיים וניגשתי אל אנטולי והטחתי את המבחן בשולחן שלו. אנטולי אמר כמה דברים, אני התעלמתי ויצאתי מהכיתה. וממתין לאתגר הבא של אותו היום, הלא הפגישה עם המחנכת רובי, ועם ההורים שלי.

 

חזרתי הבייתה באוטובוס והעברתי את הנסיעה בשיחה נטולת רעיון עם גבי וקובי. שיחה שהסתכמה בכך שאני הגעתי לגבי עם הסדר שאם אני אמצא חתול אני יוכל למכור לו אותו בשלוש שקל. יאי. בכול אופן, הגעתי הבייתה והתחלתי מראש בחיפושים אחר הפלאפון הארור שלי שנוטה להאבד לעיתים דחופות. מצאתי אותו בזמן שיא של ארבעים דקות והלכתי לשחק בטרזן על המחשב (נו מילא, כול אחד מאבד את חייו בשלב מסויים של חייו) ממתין בהיסטריה לכך שאמא שלי תגיע ותיקח אותי לבית הספר שם היא ואבא שלי ידברו עם רובי ורובי תספר להם על מצבי הלימודי.

 

חלפו הדקות הארוכות וחצי שעה אחרי שמצאתי את הפלאפון הגיעה אמא שלי, הוציאה את שלג לטיול, ואז חזרה כדי לקחת אותי לבית ספר. הגענו לבית הספר, כמובן לאחר שארזתי מאתיים שקל בכיס, פלאפון וזוג כרטיסים לרכבת. נימ... הופיע לי על המסך בחור מוזר שאוכל רגליים. אה, זה הקליפ של מנסון. מעניין איך הוא הופיע כאן. אה, איימש החליט לשלוח לי אותו. טוב נו, שיר טוב. קליפ מטריד למדי אבל שיר טוב. היי, הנה הנדנדת-קלידים. דבר מגניב. טוב נו, נחזור לענייננו.

 

הגענו לבית הספר, עם אמא שלי ועם נועה (אחותי הקטנה, בת 7), שם נאלצנו לחכות שתסתיים השיחה של רובי עם אלמוג והוריה. ובשעה 17:46 הכניסו אותנו (להבדיל מהשעה שבה נתבקשנו להגיע 17:30) דקה אחרי שנכנסנו גם אבא שלי הגיע. ואז רובי הפתיע אותי למדי ואמרה בעיקר דברים טובים. רק שהיא (אוי לא! תמצא דרך יצירתית לצאת מהקליפ הזה... הוא מטריד אותי!!) הנה... הוא נגמר. טוב בכול אופן. מה התחלתי להגיד? כן. רק שהיא אמרה שאני מתבייש לדבר בשעורי אנגלית וערבית. ומי אני שאסתור את התאוריה שלי. בינתיים אני מוגדר בפניה כתלמיד טוב שמתבייש. זה הרבה יותר טוב מתלמיד שבז למורים שלו ולא מוכן לנהל איתם דו שיח מעבר למותר ובוודאי שלא מוכן להשתתף בשעור ואף לתרום לו. והמורה לספרות כתבה משפט ספרותי ומוזר לרובי שלעזאזל אין לי מושג איך הוא קשור לספרות. לאחר ההערכות של המורים האחרים כגון "בקיא בחומר הנלמד" או "עליו להקפיד על הגשת שעורי בית, בזמן!" הגיע ההערה של המורה לספרות "בקיא בענייני העולם" O.o WTF? איך זה קשור?! אפילו לא למדנו על ענייני העולם. למדנו על איזו הצגה מפגרת של איזה בחור צרפתי! מה הקשר לענייני העולם?! טוב. בקיצור, סיימנו את השיחה בשלום יחסית. כמובן אחרי שיחה מתישה לגבי הסכסוך שלי עם מתמטיקה. ולאחר מכן עברתי לאתגר הבא. להצליח לרדת בתחנה הנכונה ברכבת, דבר שבאופן מטריד לא מתאים לי להצליח בו.

 

אבא שלי הקפיץ אותי לרכבת. שם נפרדתי ממנו לשלום ועליתי על הרכבת הארורה שכמעט איחרתי. וכך הרכבת נסעה לה. קיבלתי ממון הוראות מפורשות כיצד להגיע לדיזינגוף סנטר. שההוראה הראשונה הייתה "לרדת בתחנת 'תל אביב השלום" הוראה ברורה למדי ופשוטה לביצוע. אך כמובן שלא... לא הצלחתי לרדת בתחנה הנכונה וירדתי בטעות תחנה אחת לפני כן. בתל אביב מרכז. מייד התקשרתי לאדם שהכי מתמצא בתל אביב מהאנשים שאני מכיר. אבא. "הלו, אני בתחנת הרכבת תל אביב מרכז, איך אני מגיע לדיזינגוף סנטר. כן... כן... אהה... אוקי. אחלה. ביי" למרבה הפלא זאת המשימה היחידה שהצליחה לי באותו היום. הצלחתי לקפוץ לתחנת האוטובוס (היי! עוד פעם קפץ לנו קליפ של מרילין מנסון9 כן.. רק שהפעם זה קליפ טוב למרבה הפלא (כן, קליפ חביב למדי. והוא עדיין לא מטריד אפילו) כן... אבל נכון לעכשיו נראה כאילו הוא הולך לאנוס מישהי. יאי! צדקתי בניחוש. אה (לא בדיוק... זה גבר) באמת? זה לא נראה ככה. הקליפ די נחמד. הא! עכשיו זאת אישה. אני בטוח. (כן, אבל זה לא מנסון אונס אותה זאת בחורה אחרת שאונסת אותה.) נו... הרבה יותר טוב. וואו! זאת מיטה ענקית. (למה יש שם ארנבים מרקדים?!??!) אין לי מושג... אבל למי אכפת. אוי... מנסון אונס אותם... (למען האמת זה מתחיל להטריד אותי) כן... כול הזמן אונסים שם דברים. איך אני יוצא מהקליפ הזה? (אין לי שמץ של מושג) טוב הוא נגמר. לא משנה, בקיצור, נחזור לענייננו. כן, הגעתי לדיזינגוף בסופו של דבר עם אוטובוס. שם הצלחתי בזמן שיא לאתר את אאור ואת מוון בתוך דיזינגוף סנטר! הא! רק שהגעתי הרבה יותר מדי מאוחר... כי כול האנשים הספונטאנים עזבו את המקום... וזה לא היה נחמד. בכול אופן, בתל אביב עמדו מספר משימות שהיה עלי להצליח בהן. המשימות המודגשות בכחול עם קו מתחתיהן ועם נצנצים בצבע שחור הם המשימות שהצלחתי לממש אותן:

-לנצח את גבי בהתערבות בזמן אותו ביקור בתל אביב.

-להפוך את עצמי לקשוח ואפל בעזרת מגוון החנויות הרחב שעמד לרשותנו.

-להשיג בס ולנגן עליה.

 

כשמצאתי את אאור ומון הם היו באמצע הופעה בפני עובדי מקדונלדס שהתלהבו בצורה מטרידה למשמע השיר שאין לנקוב בשמו בבלוג זה בשל טראומות אישיות מאותו השיר. לאחר ההופעה הלכנו בחיפושינו אחר חנות ה-V (אני לא זוכר איך קוראים לה, אני די בטוח שהיא מתחילה ב V) מכיוון שלא מצאנו אותה ומצאנו במקום את UFO, נכנסנו. כחלק מהמהפך לבאסיסט קשוח ואפל קניתי חולצה מגניבה של Guns N Rozes. יאי לי. אך הפלא ופלא! נעלמו המאה עשרים שקלים הנוספים שהיו אמורים להיות לי! O: בעודי מתוסכל מהעובדה שאיבדתי מאה עשרים שקל. הבנתי גם שכאן תם מסע ההפיכה לקשוח ואפל עבורי. כמו כן, שמתי לב גם שבמסגרת המהפך לקשוח ואפל השינוי שעשינו היה להחליף לי חולצה מחולצה של מנסון לחולצה של גאנס אנ רוזס (לא חכם במיוחד... אתה טיפש... איבדת הרבה כסף שאיתו יכולת לקנות עוד חולצות וניטים ושלל דברים מגניבים) כאן נכשלה המשימה הראשונה (השנייה מהרשימה שנמצאת למעלה)

 

ונעבור למשימה השנייה (הראשונה ברשימה למעלה), טיילנו לנו בדיזינגוף סנטר ולבסוף אאור קלט בזווית עינו בחור ובחורה הולכים יחדיו. הוא עצר אותם עבור משחק ה"חובה" שלנו או איך שהוא לא קרא לזה. הרעיון של המשחק היה כזה. אאור, דוחף אותי אל הבחורה ואת מון על הבחור ואומר "תתנשקו" הבחור והבחורה שהיו בטוחים שעובדים עליהם התרגזו וברחו מהמקום. חוזרים לעובדה שאיחרתי את המועד וכול האנשים הספונטאנים המגניבים נעלמו מהקניון. לאחר מכן יכול להיות שהיה עוד נסיון אחד עלוב אבל הוא לא עבד לרוע המזל... =/ בכול אופן. כך נכשלה לה המשימה השנייה גם היא.

 

ולמשימה האחרונה, להשיג בס ולנגן עליה. עד שנזכרתי במשימה כלי זמר היה סגור כבר... ארורים תהיו... בכול אופן. היה ממש כיף. ועכשיו אחרי שציינו את הכשלונות בתל אביב. נעבור לדברים החיוביים!

 

היה בחור דתי ברסלבי שניסה להחזיר את מון בתשובה XD כפי שאתם מתארים לעצמכם לא הלך לו... אך זה היה משעשע. הוא ניסה למכור לה איזה ספר דתי כזה וגם לספר לה על רבי נחמן. עוד משהו נחמד היה בחור נחמד בשם ניר שהגיע לנגן איתנו באיזה בית קפה. הוא ניגן על גיטרה ואאור ניגן על חליל והיה ממש נחמד. ויובל שרה כשהגיעו לlet it be. אם היה לי בס הייתי מצטרף. אבל כלי זמר היו סגורים. אבל היה די נחמד אחרי הכול.

 

היה עוד משהו נחמד... רגע... שכחתי אותו... אמ... שנייה. אני אזכר. (שהסתובבתם ליד הפיצרייה) אה נכון! הינו ליד הפיצרייה "עגבנייה" ~פרסומת סמוייה~ והסתובבנו. פירושו כמשמעו. היה לאאור צעיף ולמון צעיף. אז פשוט הסתובבנו עם הצעיפים. זאת אומרת. שני אנשים מחזיקים בשתי קצוות של שני צעיפים שונים. המישהו השלישי מחזיק את שתי הקצוות שנותרו לשני הצעיפים. ואז איכשהו מסתובבים. נו, אני לא יכול להסביר. פשוט הסתובבנו במקום ו... בהזדמנות אני ינסה להסביר לכם. שיהיה. אנשים הביטו בנו באופן מוזר והעובד בפיצרייה שדיברנו איתו בגלל שלפני שהגעתי מישהי איתגרה את מוון להשיג מאותה הפיצרייה פיצה בחינם.

 

אחרי זה חיפשנו אנשים שיוכלו לשחק איתנו וואנס אפון אטיים (תוצאה טיפשית לכך שהתעצלתי לכתוב באנגלית), אבל אף אחד לא היה מוכן לשחק איתנו... כול אחד מתירוציו שלו.

 

לאחר מכן בגלל שההורים של מון אסרו עליה לנסוע לנתניה, היא הייתה צריכה לחזור הבייתה. אז החלטתי לתפוס איתה כבר טרמפ ולחסוך כרטיס רכבת. אז אבא שלה היה אמור לעבור לקחת אותנו בשלב מסויים. שעד אותו שלב הסתובבנו ליד הפיצריה. כמו שכתבתי בפסקה למעלה. לבסוף אבא של מון התקשר ואמר שהוא יגיע בקרוב אל מול שער שלוש. אז אנחנו בתמימות הלכנו לשער שלוש והינו בתוך הקניון. קרובים לשער שלוש. וכך המתנו, שזה עושה את זו, זו עושה את זה, זה שלישי בוהה בכרטיסים של מפעל הפיס ומנסה לחשוב מה הוא היה עושה אם הוא היה זוכה ב $75,000. נו מילא, לפחות השגתי חולצה מגניבה של Guns N Rozes. בסופו של דבר אבא של מון התקשר להגיד שהוא הגיע. אנחנו בתמימותנו חשבנו, בוא נצא דרך שער שלוש ונכנס לאוטו וניסע הבייתה. אך שומר הקניון חשב אחרת. והשער היה נעול. אז רצנו לשער ארבע, אך אבוי! גם שער ארבע נעול. לבסוף מצאנו שער אחד שפתוח. אז יצאנו דרכו במהירות לפני שינעלו גם אותו. ופתחנו בריצה כדי להגיע אל מול שער שלוש. לבסוף הגענו ונסענו הבייתה. וכאן מגיע הקטע הטראגי ביותר- מצאתי כיס נסתר במכנסיים שלי בדרך הבייתה. ונחשו מה היה בתוך הכיס? 120 שקלים חדשים אבודים...

 

עריכה: הו! כמעט שכחתי את החידה הפוסטית. והנה החידה להפעם-

נסו למצוא כמה שיותר שמות של להקות בתוך השיר הזה.

נכתב על ידי , 18/1/2008 12:15   בקטגוריות תל אביב תל אביב, בילויים ומסיבות, הומור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Kiss - psycho circus


הרגשתי צורך עז לשתף אתכם בקליפ המעולה הזה! השילוב המנצח: להקה המצויינת, שיר מעולה, קליפ מעולה, קליפ מסומם, באסיסט מגניב, בס מגניבה.

 

תהנו!

 

אה כן, ומוון זכתה בחידה הקודמת! הרי! אכן זאת הייתה Tarja הסולנית של Nightwish. וכמיטב המסורת החדשה. קליפ אקראי של Nightwish (הקליפ האקראי, לכן אם יצא שיר גרוע אל תאשימו אותי. תאשימו את Youtube)-

 

 

ועכשיו לחידה הבאה, מי זה?

 

3° Perso
רמז: זה לא נעם שקיבל ליומולדת ניטים, זקן וגיטרה.
נכתב על ידי , 15/1/2008 22:51   בקטגוריות מוזיקה, פוסטים סתמיים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,864
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם מיתר פשוט... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם מיתר פשוט... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)