תינוקת...
את פשוט חוזרת אלי...
הפרצוף שלך מופיע בדימיוני, שוב ושוב, יום ועוד יום..
עצוב לי בלעדייך יותר משהיה עצוב איתך..
חכיתי שתלכי, אבל עכשיו הרבה יותר עצוב שאת לא כאן..
אני מרגישה שאת בכל פינה..
עוטפת אותי מעצבות, כמו שעטפנו אותך מאהבה...
את מסתכלת עלי מלמעלה מחייכת עלי, בוכה אלי.. בוכה כי את מתגעגעת..
בוכה כי אני מתגעגעת?
אף אחד לא יבין את הכאב הזה, גם לא מי שחווה אותו... זה רק אני, והכאב.
עכשיו ילדונת, מי ששמר עלי הלך. עף לאחד אחרת.. ולא בגללו, ולא בגללי.. פשוט כי זה נגמר..
אהבת אותו נכון?
זה הדבר היחיד שנשאר לי ממך מלבד התמונות, והזיכרונות..
ועכשיו גם הוא לא.. אז זה רק אני, ואת, והכאב..
הלוואי ששומרים עליך שם למעלה, שאלוהים שנטש, שומר עליך חזק חזק.
שהוא מחבק אותך,
שאת מרגישה מוגנת.
שטוב לך..
"מקבלים ילדים, מתנה משמיים
מכינים להם תיקים לחיים
בתחילה תרמיל קטן וירוק בתוכו חיתול וטיטול
מגבונים מוצץ ובקבוק
אחרכך תיק לגן עם סנגוויץ ותפוח עם בגד להחלפה
כיתה א' התרגשות גדולה- עפרון מחברת ומחק
והינה תיק משוגע הגענו כבר לחטיבה
הסרגל והמחשב דחוסים בערבוב
עפ כריך ללא סדר וללא היגיון -כי הינה הגענו כבר לתיכון
הצימדן הצבאי נארז עם הרבה תפילות ודאגה
שרק ישמור השם ולא יעונה לך כל רע
ובכל תרמיל, תיק, או מצודה
אתה מעביר את כל שבך,
ידעה כחמה ניסיון תשוקה יושר טוב וגם אהבה
צידה, לדרך ארוכה - ארגז כלים לחיים טובים
ואותך יובל, יקרה שלנו קיבלנו לשנה או שנתיים,
אותך אוצר אנו מכינים למלאכים שבשמיים
אותך קיבלנו אהובתינו התמה לא ללמד לא לצייד
רק לאהוב
לחבק, ולנשק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
