כשאני חושבת, אני אוהבת לכתוב לי נקודות. כשאני מתלבטת בקשר למיון ספר, אני אוהבת לכתוב תיאור קצר שלו, או כותרות נושאים (משלי, לא כותרות רשמיות) לפני שאני מחפשת את מספרי המיון (בספר, ורק אחר כך במחשב!). את הנקודות אני כותבת בעיפרון, לא במחשב!
זה עוזר לי לרכז את המחשבה.
בפוסט הזה כתבתי כמה אני נהנית לכתוב במחשב ולערוך את עצמי תוך כדי כתיבה.
עכשיו אני כותבת בדיוק ההיפך.
כל זה התעורר בגלל שבעבודה כל ספר מקבל תדפיס שהוא העתק מדויק של הרשומה שבמחשב. אנחנו מוסיפים את המיון ישר למחשב, ולאחר תום הטיפול זורקים את התדפיס. לכן התעוררה השאלה האם צריך בכלל את התדפיס - אנחנו זורקים (למיחזור) הרבה מאוד ניירות.
כמובן הקנאים לאיכות הסביבה וגם הקנאים לחסכון היו מוותרים עליו ברצון, ומסתפקים במספר המערכת; אבל אני ועוד כמה שעדיין אוהבים לכתוב טיוטות על נייר, או מעדיפים להגיה תדפיס כתוב ולא ישר מהמחשב - דורשים בקנאות את הנייר שלנו!!!
זה גרם לי להרגיש דינוזאור, כאילו אני צריכה כבר לצאת לפנסיה! (אבל אצלנו הפנסיונרים מזדרזים להתנדב בעבודה הקודמת שלהם, כך שגם זאת פיקציה). אני מרגישה שבזמן האחרון לא מספיק מעריכים אותי בעבודה!
ו- בשבוע הבא עורכים שיפורים במחשבים ונצטרך לעבוד בלעדיהם - או בתורנות בעמדות מחשב בספרייה אחרת. אני חושבת שאסתדר נהדר!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שושנת העמקים