שושנת העמקים

איך אפשר להמליץ רק על ספר אחד? בבלוג שלי יהיו כמה.

1. התנ"ך - אפשר לקרוא בו שוב ושוב  וכל פעם למצוא בו טעמים אחרים. הוא מדבר אלי על כאן ועכשיו, ולא  רק על התקופות בהן נכתב.

2. מלאכיה נרדמו כולם  / מאת מירה מגן. סיפורה של אשה בת ארבעים בתקופת משבר בחייה, כאשר לכאורה לא חסר לה דבר, אבל תוקפים אותה געגועים לא מוסברים... המשבר דוחף אותה לחשבון נפש על חייה, ותוך כדי כך היא בוחנת את ילדותה, משפחתה הדתית, עזיבתה את הדת, חייהם של ארבע אחיותיה ואחיה שבחרו כל אחד מסלול חיים שונה. יש כאן תיאורים רבי קסם של הווי חיים דתי וחילוני, התבגרות, יחסיה עם ילדיה, וכו'. 

זה ספר שקראתי וחזרתי וקראתי הרבה פעמים.

3. אל תכה בקיר / מאת מירה מגן. רומן על צעירה ממושב דתי בצפון הארץ, המאוהבת מאז גיל 14 באלמן, השומר לדעתה אמונים לאשתו שמתה בלידת ביתה. היא מנסה לגלות את סיפור חייה של אשתו, ותוך כדי כך מנסה לחפש את דרכה היא, עוברת לירושלים, קושרת קשרים בלתי מספקים, מנסה לפלס לעצמה דרך אל אהובה... 

כמו בספר הקודם שהזכרתי - נהניתי מהלשון, מתיאורי ההוויי, מהלבטים, וקראתי בו בלי סוף.

4. חמסין וציפורים משוגעות / גבריאלה אביגור-רותם. עוד ספר שקראתי בלי סוף: סיפורה של דיילת ישראלית בת 40 הנאלצת לחזור לארץ ולהתמודד עם צוואה קשה ועם כל מה שהוסתר ממנה על נסיבות הולדתה. סיפור הוויי החיים של צעירים צברים בני הדור השני לניצולי שואה, משנות החמישים ועד היום. ספר מעמיק, במחשבות, בלשון, בתיאורים...

בגיל ההתבגרות: הספר המנצח היה: נשים קטנות / לואיזה מיי אלקוט.

ויש עוד הרבה - די להפעם!

ומה כל זה אומר? שהספרים האלה עוברים מהסלון לחדר השינה!!!