לפי הנושאים החמים - אנחנו חיים בקצב מסחרר ושטחי, הנושאים החמים מחזיקים מעמד זמן קצר מאוד (יום אחד? יומיים?), מי שלא הספיק לכתוב - זב"שו! אבל אני מרגישה שתיאור של חוויה תוך כדי שהיא נחווית, פוגם בה עצמה, כי זה גורם לי להרגיש מבחוץ ומפריע לי לחוות אותה ממש, לכן אני כותבת על יום העצמאות רק כשבועיים אחריו!
ביום העצמאות, אנחנו נוהגים להתפלל תפילה חגיגית עם הלל שלם, עם ברכה, גם בערב וגם בבוקר. מאז נישואי, אני הולכת עם בעלי לתפילה של "מרכז יאיר" שהוא מרכז של צרפתים ציונים, שנוסד על ידי הרב יהודה אשכנזי "מניטו" זצ"ל (בינתיים המניין הזה התפצל לכמה קהילות, לפי מקומות המגורים שלהם) - מה שמאפיין את הקהילה הזאת הוא שהם חווים את עצמאות מדינת ישראל כנס מיוחד במינו, עדיין אחרי 59 שנים מרגישים שם את גודל הארוע - אחרי 2000 שנות גלות וסבל. עם זאת שרוב האנשים שמתפללים בקהילה הזאת לא בדיוק מרוצים ממה שקורה במדינה (בלשון המעטה), אנחנו מרגישים כלפיה כמו כלפי תינוק רך שצריך לטפח אותו ולהודות על קיומו יום יום. ואצלנו הביטוי "ראשית צמיחת גאולתנו" הוא לא קלישאה - שמחים על המדינה, אבל לא עיוורים למה שעוד צריך להשיג - לחזון.
בין מנחה למעריב יש דרשה קצרה, שרים שירי ארץ ישראל - שירים תמימים ויפים וחפים מציניות, ומתפללים ערבית בשירה - מלווה בנגינה (פעם בכינור, פעם באקורדיון...) והשיא הוא ההלל: בהלל אני מרגישה שאני ממש נמסה! איך עוד אפשר להעביר את ההרגשה? אני מגיעה למין גובה כזה, שנותן לי את הכוח להמשיך עוד הרבה זמן. ובסוף: תקיעת שופר - ותפילה לגאולה השלמה (בטח ה"אנטי משיחיסטים" לא יאהבו את זה, אבל בלי הציפיות לגאולה השלמה לא היינו מגיעים למדינת ישראל! אני מקווה שכאשר הגאולה השלמה תגיע, כולם יראו ויכירו כמה טובה היא, וישמחו!). מי שרוצה להנות מהחוויה, שיגיע בשנה הבאה לחוות הנוער הציוני בירושלים!
בבוקר - היו לנו הרבה תוכניות, אבל בסוף נשארנו לצפות בחידון התנ"ך, נהנינו מהשאלות ומהידע של המתמודדים: אני צופה בחידון כשלצדי תנ"ך ומחפשת את התשובות. מה דעתכם על כך שחתן התנ"ך ניגש אל ראש השופטים ודרש שיורידו לו נקודות כי הוא גילה טעות באחת התשובות שלו? (אבל השופטים לא הסכימו, כי החלק הנכון בתשובתו הספיק להם, כי כך הם החליטו מראש) - בחור עם יושרה פנימית!
ובהמשך - שיחת נפש עם חברים, וקונצרט חזנות בבית הכנסת ישורון. ו- הייתי צריכה עוד יום, בשביל לצאת לטייל... נו - נעשה את זה ביום ירושלים - אם ירצה ה'.