שושנת העמקים

אני חווה את מעגל השנה היהודי בצורה חזקה ועמוקה.

כמובן, עכשיו יש לי הזדמנות נהדרת: חודש אלול: חודש התשובה, החודש שרואים בו ראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי", כלומר חודש של אהבה הדדית בין הקב"ה וישראל, החודש שבו הקב"ה - המלך - "יוצא לשדה" לפגוש את נתיניו, ונותן להם אפשרות יקרה מפז להתקרב אליו.

ודווקא בחודש כזה קשה לי. אני חווה התנגשות מסויימת בין מעגל השנה הכללי - במובן של מחזור של עבודה וחופשה לבין השנה היהודית. כשמגיע הקיץ, מגיעה תקופת האבל על חורבן בית המקדש, אותה אני חווה בשנים האחרונות בצורה מאוד קשה ועמוקה. אחרי תקופה זו קשה לי לעלות בחזרה. אני רק מחפשת אפשרות להתפרק ולצאת לחופשה חסרת אחריות שבה אני לא אעשה שום דבר מיוחד ולא אתן דין וחשבון לאף אחד. תקופה שבה לא אצטרך לטלפן לאף אחד, לא לחשוב על חובותי, לא לזכור מי אני ומה אני ולשם מה אני חיה.

 ומצד שני, זה כבר לא מתאים לי "להזרק" ככה, כי אני מאוד מודעת למה שאני ולמה שאני רוצה לעשות, וגם להפסדים שכרוכים ב"היזרקות" כזאת.  (דרך אגב, במדרש איכה רבתי מקשרים את המילה "אֵיכָה" עם השאלה של ה' את האדם "אַיֶּכָּה" כלומר אי-כה, איפה אתה, למה אתה לא אתה עצמך? למה אתה מסתתר מפני?). אולי הבעיה שלי היא שאני תופסת את ה"תשובה" כדבר מאוד כבד של חשבון נפש, אבל יש בה גם המימד של ההתקרבות אל הקב"ה (לדוגמא: דווקא בתקופה הזאת פתאום אני לא מרוכזת בתפילה, כשכל השנה לא היו לי בעיות בתחום זה...).

בעצם, יש לנו כלי להתקרב אל הקב"ה אחרי ימי "בין המצרים" והוא שבע ההפטרות בשבועות שאחרי תשעה באב, שהן הפטרות של נחמה "שבע דנחמתא" שהן בין טו באב לראש השנה, ובעצם הן מסמלות יותר מכל את הקימה מהאבל ומהחורבן שמסמל את הריחוק בינינו ובין הקב"ה וצעידה במסלול הגאולה והתקרבות מחדש אליו. 

נסיתי לחשוב: במה אני צריכה לחזור בתשובה? ואני חושבת שהבעיה שלי שבכל פעם שאני צריכה  להתקשר או לכתוב למישהו, כדי לעזור או כדי להדק את הקשרים - אני דוחה את הדבר עוד ועוד. הפעם "שמתי נפשי בכפי" והתקשרתי למישהו (שאני לא מכירה) כדי לברר אם הוא רוצה למכור את הדירה שלו שבשכנותנו, כדי לעזור לחברה טובה שמחפשת. האיש היה מאוד נחמד, ואמר לי שעדיין לא החליט, ובעקבות זה היתה לי שיחה שמחה ומלבבת עם החברה שלי... אז זה היה כדאי. אני מנסה באמת לתקן את הדברים האלה, ואולי בעקבות זה גם אתקרב יותר לקב"ה...

בדרך כלל אני מגיעה לשיא בקרבה הזאת, בראש השנה ויום  הכיפורים, וזה מזין אותי לכל השנה. נקווה שגם השנה יהיה כך, ויותר טוב.

מאחלת לכל קוראי כתיבה וחתימה טובה, ושנה טובה ומתוקה! שימלא ה' את כל משאלות לבכם לטובה.