הלכתי לראות את הסרט "עקבות בחול" - סרטם של יואב אליצור ורויטל שטרן על טלי חטואל וארבע בנותיה הי"ד, וחזרתי נרגשת עד דמעות. (הסרט הוצג בהיכל שלמה בירושלים)
להזכירכם, טלי חטואל וארבע בנותיה נרצחו כשהיו בדרכן ממושב קטיף לאשקלון, שם טלי היתה צריכה לעבור בדיקת אולטרסאונד, ואחר כך הן היו צריכות לעשות עבודת שכנוע לקראת משאל המתפקדים בליכוד על תוכנית ההתנתקות.
הסרט היה בעיקר על התמודדותו של הבעל/האב דוד לאחר הרצח. הוא התגלה כאיש מאוד מרשים, שהחליט שאם הוא נשאר בחיים, כנראה יש לו תפקיד, ואסור לו לטבוע בצער (למרות שהיה קשה). הוא המשיך לעבוד כמנהל בית ספר באשקלון, המשיך לצאת להפסקות ולשוחח עם הילדים. וראו איך הוא עזר לילדים שישבו בפינה בודדת... המשיך לשחק עם הילדים של החברים שלו, ועזר לכולם להתמודד עם האבל שלו, ולא להיות במבוכה איתו. הוא ניהל מבצע חינוכי בבית הספר לזכרן של טלי והבנות, מבצע ששילב תוכנית נגד אלימות, ותוכנית מיוחדת להמנע מדיבור לשון הרע (כי אצלם בבית הקפידו על כך מאוד), והוא שיתף בתוכנית את כל הצוות, כולל השרתים ונהגי ההסעות. בסרט ראיינו את אחד הנהגים שתאר כמה היה נעים לו שכל ילד שעלה לאוטובוס אמר לו שלום יפה, ושאף ילד לא זרק פסולת באוטובוס, ולא קלקל כלום...
גם הראו את התושבים, איך הם עשו תורנות וכל אחד בא להיות איתו בבית כדי שלא יהיה לבד, ואיך הנשים בישלו לו ארוחות ואשה אחת שהיתה היוזמת, הביאה לו כל יום שלוש ארוחות...
הראו כמובן את ההכנה שלו לעזיבת הבית, ואת עזרתה של אחותה של טלי, את החיילים שהגיעו, את התפילות הנרגשות שגם החיילים השתתפו בהן באופן פעיל (ובקטע של התפילות לא יכולתי להפסיק לבכות. מספיק שישמיעו לי חלק מה"תפילה לעני כי יעטוף..." ואני ממררת בבכי).
ו... הסרט מסתיים בחופה שלו, עם כתוביות של חלק מהדברים שאמר, ועם התודות להורים של טלי שליוו אותו לחופה וממשיכים לראות בו בן לכל דבר.
זה היה סרט על אדם אציל נפש, ועל משפחתו אצילת הנפש. אני יודעת שבינתיים נולדה לו תינוקת, ואני מאחלת לו ולסיגל אשתו, שימשיכו לבנות בית אוהב ולגדל ילדים באהבה, ושהמשפחה שלהם תעמוד בזכות עצמה, ולא כתחליף למשפחה הקודמת שהיתה לו, עם זאת שהוא יחיה גם עם הזכרונות. לפי מה שנראה בסרט יש לו (ולאשתו) הכוחות לכך. הלוואי אמן!