שושנת העמקים

זה עתה סיימתי לקרוא את הספר "גנבת הספרים" מאת מרקוס זוסאק (קישור: כאן וגם ראיון עם המחבר, אצל קוראת מחשבות). אני נרגשת! אהבתי את הדרך בה הסיפור מתפתח מאווירה שבה הרוע והאדישות שולטים, אל איים של טוב לב (שמוסווה בתחילה בתוך הררים של ניבול פה). אהבתי את הרעיון של נקודת הראות של המספר "המוות" שמתגלה כטיפוס לא אכזרי בכלל - בתקופה שבה "יש לו הרבה עבודה" והוא מתלונן עליה. הסיפור כתוב מלכתחילה בלשון "עובדתית יבשה" אבל מתאר את "הצבעים" בזמן המוות בלשון ציורית, אבל לאט לאט מתגלה הרגש שמאחורי המלים. הילדה גיבורת הסיפור מתפתחת מילדה בורה בת 9 לנערה רגישה שהיא אחת מנקודות האור בסיפור. המחבר מעביר את נקודות האור, ביחד עם תיאור התופת. מתאר את הגרמנים הפשוטים, אבל גם את היהודים הקרבנות. יש בו הרבה סיפורים בתוך סיפורים, וגם רעיונות מתוך הספרים הגנובים בידי הגיבורה (ביניהם אחד שנגנב מתוך מדורה שערכו הנאצים). הופתעתי לראות שהספר מוגדר כמיועד לבני הנוער, לדעתי הוא מתאים לכולם.

אני יודעת שזה נשמע בעיני חלק מהאנשים קצת "חילול הקודש" לתאר את השואה מנקודת ראותם של הגרמנים - או חלק מהם לפחות, אבל בתוך ים נקודות הראות, אין לי התנגדות לסיפור כזה, בלי שיעשה עוול לסבל של בני עמנו.