שושנת העמקים

הלכתי לראות את הסרט "עקבות בחול" - סרטם של יואב אליצור ורויטל שטרן על טלי חטואל וארבע בנותיה הי"ד, וחזרתי נרגשת עד דמעות. (הסרט הוצג בהיכל שלמה בירושלים)

להזכירכם, טלי חטואל וארבע בנותיה נרצחו כשהיו בדרכן ממושב קטיף לאשקלון, שם טלי היתה צריכה לעבור בדיקת אולטרסאונד, ואחר כך הן היו צריכות לעשות עבודת שכנוע לקראת משאל המתפקדים בליכוד על תוכנית ההתנתקות.

הסרט היה בעיקר על התמודדותו של הבעל/האב דוד לאחר הרצח. הוא התגלה כאיש מאוד מרשים, שהחליט שאם הוא נשאר בחיים, כנראה יש לו תפקיד, ואסור לו לטבוע בצער (למרות שהיה קשה). הוא המשיך לעבוד כמנהל בית ספר באשקלון, המשיך לצאת להפסקות ולשוחח עם הילדים. וראו איך הוא עזר לילדים שישבו בפינה בודדת...  המשיך לשחק עם הילדים של החברים שלו, ועזר לכולם להתמודד עם האבל שלו, ולא להיות במבוכה איתו. הוא ניהל מבצע חינוכי בבית הספר  לזכרן של טלי והבנות, מבצע ששילב תוכנית נגד אלימות, ותוכנית מיוחדת להמנע מדיבור לשון הרע (כי אצלם בבית הקפידו על כך מאוד), והוא שיתף בתוכנית את כל הצוות, כולל השרתים ונהגי ההסעות. בסרט ראיינו את אחד הנהגים שתאר כמה היה נעים לו שכל ילד שעלה לאוטובוס אמר לו שלום יפה, ושאף ילד לא זרק פסולת באוטובוס, ולא קלקל כלום...

גם הראו את התושבים, איך הם עשו תורנות וכל אחד בא להיות איתו בבית כדי שלא יהיה לבד, ואיך הנשים בישלו לו ארוחות ואשה אחת שהיתה היוזמת, הביאה לו כל יום שלוש ארוחות...

הראו כמובן את ההכנה שלו לעזיבת הבית, ואת עזרתה של אחותה של טלי, את החיילים שהגיעו, את התפילות הנרגשות שגם החיילים השתתפו בהן באופן פעיל (ובקטע של התפילות לא יכולתי להפסיק לבכות. מספיק שישמיעו לי חלק מה"תפילה לעני כי יעטוף..." ואני ממררת בבכי).

ו... הסרט מסתיים בחופה שלו, עם כתוביות של חלק מהדברים שאמר, ועם התודות להורים של טלי שליוו אותו לחופה וממשיכים לראות בו בן לכל דבר.

זה היה סרט על אדם אציל נפש, ועל משפחתו אצילת הנפש. אני יודעת שבינתיים נולדה לו תינוקת, ואני מאחלת לו ולסיגל אשתו, שימשיכו לבנות בית אוהב ולגדל ילדים באהבה, ושהמשפחה שלהם תעמוד בזכות עצמה, ולא כתחליף למשפחה הקודמת שהיתה לו, עם זאת שהוא יחיה גם עם הזכרונות. לפי מה שנראה בסרט יש לו (ולאשתו) הכוחות לכך. הלוואי אמן!

אני רוצה לקשר כאן לדבריו של חתן פרס נובל בכלכלה (המתמטיקאי פרופ' ישראל אומן, מומחה ב"תורת המשחקים"), שמבטא כאן בצורה הטובה ביותר את תוצאותיו הרעות של הגירוש.

ולמי שרוצה - באותו אתר יש גם סיכום של דבריו של עו"ד דב וייסגלס    - מאדריכלי הגירוש - הסובר שזו היתה הצלחה אדירה. למותר לציין בעד מי אני מצדדת!

שנתיים לגירוש מגוש קטיף! שנתיים כואבות מאוד. שנתיים של בגידת המדינה בבניה הטובים, התורמים, היצרניים. אותן משפחות טובות - היום חסרות בית, רובן מחוסרות עבודה... כל היעילות בה התבצע הגירוש, תוך ידיעה מדויקת כמה אנשים גרים בכל בית, כמה זמן הם גרים וכו', נעלמה לחלוטין כשצריך לשקם אותם, לבנות להם יישובי קבע, למצוא להם עבודה, שטחים חקלאיים חלופיים וכדומה.

זעזע אותי איך הצבא ארגן הכנה פסיכולוגית לחיילי הגירוש - הכנה שבה לימדו אותם להיות אטומים ולא להתרגש מדברי המגורשים, לא ליצור איתם קשר עיין, להיות רובוטים שממלאים פקודות בשם ה"דמוקרטיה" [זוכרים מי אמר "רק מלאתי פקודות"?]. אני בכוונה הכנסתי את המלה דמוקרטיה במרכאות, מפני שנעשה בה שימוש ציני. ראש הממשלה נבחר על מצע הפוך לגמרי מזה שביצע, ולא היה מוכן ללכת למשאל עם על שינוי דעתו, וגם התעלם ממשאל מתפקדי מפלגתו. גם כשהיה צריך להצביע בממשלה, הוא דאג לפטר את שני השרים שידע שיתנגדו ל"התנתקות" [הרב בני אלון ו...] אחר כך איים בפיטורין מהממשלה על כל מי שהתנגד. זאת ממש מניפולציה של ההצבעה הדמוקרטית. אחר כך השתיקו כל מי שהתנגד להנתקות, ובעיתונות - שירתו את הפרויקט בהכנעה, ושמרו על שרון כמו על "אתרוג". וגם - שרון מעולם לא הסביר לא לעם בכללותו ולא למגורשים מה המטרה של המעשה? "כך החלטתי וזהו" - זה מה שאמר!

צריך להוסיף לזה את העובדה הפשוטה, שדמוקרטיה אינה רשאית לרמוס את הזכויות הבסיסיות של מיעוט, על לא עוול בכפו!

זה רק סימפטום של הפיכת המדינה למדינה צינית ומרושעת.

ונא להוסיף את הציניות המגעילה הזאת - או הבורות - בבחירה בתאריך מוצאי תשעה באב לחורבן - הקבלה ממשית לחורבן בית המקדש (אגב - המגורשים עצמם עשו את ההקבלה הזאת - והתפללו בדמעות לקדוש ברוך הוא "לקחת את הבית שלנו - לפחות תן לנו את שלך!"). מאז יש לי גם אוסף של קינות על חורבן גוש קטיף. (איך אפשר היה להחריב חבל ארץ פורח, ויפה כל כך) וכמובן - המלחמה, הקסאמים על שדרות - אפשר להגיד שהגירוש היה הצלחה מסחררת ומאז שורר שלום...

ועכשיו הכאב הצורב ביותר הוא מצבם העגום של המגורשים, ללא בית, ללא פרנסה... עם הרבה מכשולים בירוקרטיים. ועכשיו הגעתי לעיקר: מי שרוצה לעזור למגורשים - דרך חשובה היא לתרום לארגון "תעסוקטיף" זוהי עמותה ללא כוונת רווח שקמה כדי לעזור למגורשים למצוא עבודה, לעבור הסבות מקצועיות, וכדומה. בראשה עומד הרב יוסף צבי רימון מאלון שבות, והוא נותן לה את הנשמה. אפשר גם לפרסם הודעות על משרות פנויות באתר האינטרנט. באתר זה אפשר לקרוא הסבר מפורט יותר על פעילות העמותה והדרך לתרום לה.

היו ברוכים