שושנת העמקים

אני חברת ליכוד. ניצלתי את ההזדמנות שלי להשפיע על הרכב רשימת הליכוד לכנסת, והצבעתי בבחירות המקדימות (עמדתי שעתיים בתורים, לאחר העבודה). תוצאות הבחירות היו ברובן לשביעות רצוני, כנראה יש הרבה אנשים שחושבים כמוני. לבסוף לאכזבתי הרבה - יושב ראש הליכוד, מר בנימין נתניהו, החליט למסמס את תוצאות ההצבעה, ולהעיף את משה פייגלין מהמקום העשרים, אל המקום השלושים ושישה!

לא הייתי אומרת דבר, אילו הדבר היה תואם את התקנון שפורסם לפני הבחירות, אבל התקנון שונה לאחר היוודע התוצאות! לפי התקנון, עשרים המקומות הראשונים שייכים לרשימה הארצית, אלא אם כן לא נבחרה ביניהם אשה, ובמקרה כזה, המקום העשרים משוריין לאשה. במקרה שלנו - נבחרו שתי נשים ברשימה לפני משה פייגלין (לאה נס וציפי חוטובלי).

מר נתניהו הוכיח שכל האמצעים כשרים כדי להדיח את משה פייגלין ממקומו. הוא המריץ את אופיר אוקוניס להגיש עתירה בשם אנשי המחוזות, לפיה יש לתת את המקום המשוריין - וגם את המקומות שאחריו - למחוזות! ובית הדין של התנועה שמע ליושב הראש...

יש כאן עניין של הגדרת הליכוד. מר נתניהו איננו רוצה להיות מוגדר "חלילה" כאיש ימין, אבל מה לעשות, ומפלגת הליכוד במקורה מוגדרת כמפלגת ימין. יש כבר מפלגת מרכז (קדימה, המורכבת מפורשי ליכוד ופורשי העבודה), ויש מפלגת שמאל (העבודה) אבל מה עם מפלגת ימין, האין לה מקום בין מגוון מפלגות הכנסת? מה ההבדל בין הליכוד ובין קדימה, אם מר נתניהו מפריח את אותן סיסמאות ורוצה ללכת באותה דרך שאת כשלונותיה אנחנו רואים כל יום?

מר נתניהו צריך לזכור, שגם אם הוא רוצה למצוא חן בעיני השמאל, בעיני התקשורת, בעיני בתי המשפט (ושכחתי מי עוד...) ורוצה שישמרו עליו כמו על "אתרוג" - הוא איננו שליט יחיד, והוא צריך להתחשב במפלגה שלו ובחבריה. כבר היה לנו הסיוט של שרון שהעביר את תוכנית ההתנתקות בניגוד לרצון מתפקדי מפלגתו!