לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֶגַּע

תזכירי לי שוב.

תזכירי לי למה טרחתי וקפצתי משם,

בקו ישר מאוד

אל תוך המעיין שלך;

רק כדי לפגוע בתחתית מסולעת

שסלעיה חדים וצבעה כשל ים,

ים מזוהם.

לא ידעתי שיש לך כלכך הרבה מחטים.

כל מחט חודרת שכבה מתפוררת

של דם ועופרת

תזכירי לי כמה יכולנו להיות

תזכירי לי.

מי את בכלל?

אני לא מצליחה לזהות

ואולי רק כשיש לי קהל אני לא מרגישה נכה?

אני כבר לא זוכרת.

לא זוכרת איך

וזה מפחיד אותי פחד מוות.

דניאל?