לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֶגַּע

אחרי שהכל נגמר הייתי חלשה לתקופה מסוימת. כן, בהחלט ניתן להגדיר את זה כך.

אני חושבת שהגיע. בנקודה בה הנחתי את גופי עכשיו. עכשיו אני עומדת בשדה תותים. זה מצחיק, אבל לא משנה לאן אסתכל, מולי הכל בוער באדום מתקתק, מהול במתיקות שכבר יש לי בין הצלעות. הפעם זו לא בערה במובן של כליון, כי אם בערה מרגשת, יציבה. שכחתי כמה שלווה אני בזמנים של יציבות, ביחסים בריאים ותקינים.

מה זאת אומרת תקינים? זאת אומרת שהם בדיוק כפי שמתאים לי. בלי קשר לנורמות חברתיות, משקעים ולחץ כזה או אחר. לשם שינוי באמת נרגעתי וכבר לא חשוב לי לשלוט ולתקן. למרות שבתכלס באמת אין מה לתקן.

מה? אה כן, בטח! אתה אפילו יותר ממוזמן.

Yeah, you belong with me
.Not swallowed in the sea

דניאל.