לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֶגַּע

זה זרם עצום, מבהיל, שבו בלית ברירה נלקחתי גם אני

והסחף חזק ממני ומהשירים שלי.

ישנה רשת שקופה של טיפות (תפורות זו לזו)

וכל אחת נושאת עמה כיסוף,

ערגה חצי-עתיקה.

דמי מוחלף כמו בדיאליזה

אותן טיפות עוברות דירה אל עורקיי

ובא לי לנפץ עלייך משהו שקוף;

כי זה מצחיק ולא ייאמן איך

עדיין

מול פירורי הזמן,

כמו משי בלוי וישן

כולי בשבילך.

כולי געגוע.

דניאל.