נזכרתי פתאום.
נזכרתי שאני יודע לחשוב.
שאני יודע דברים.
גדולים.
שכחתי מזה כאילו זה לא חלק ממני.
אסור לי להתעלם. אני אטבע בתוך איזשהו סוג של עצמי.
וככה אני אף פעם לא אהיה על הפסגה הזאת שאני מדבר עליה.
למעלה למעלה איפה שאנחנו בכלל לא מדמיינים.
רוב הזמן.