דמאט!

טוב, עוד צום טלויזיה פתוח בפניי.

~~~~

פשוט אתמול כאב לי הראש. הייתי כל היום בבית, ראיתי טונות של טלויזיה ומחשב במאורה הממוזגת שלי חסרת האספקה המשמעותית של חמצן. לא טוב. ממש לא טוב.

אבל היום הכל יהיה שונה.

אני מקווה.

~~~~

לפני איזה יומיים חגגתי יומולדת ב"נאפיס". זה היה כמה ימים אחרי היומולדת אבל חפיף. היה ממש כיף.

קנו לי דובי :)

ועוד כמה דברים. ועשינו המון צחוקים. והיינו משוכנעות בעובדה ששמו לנו משהו במיץ תפוזים.

ובאיזשהוא שלב, אנשים תמיד מגיעים לשיא ההתחרפנות ומתחילים לשים מלח ופלפל על הקינוח. מכירים את התופעה? בהחלט תופעה מדאיגה. ומטרידה.

אז כמו שלפחות חלקכם יודעים, ביומולדת עצמו הייתי בנהריה.

דווקא היה שם נחמד. הבית-מלון היה אחלה. וטיילנו הרבה בעיר, בין שופינג לשופינג.

אמא קנתה לי הרבה מתנות.

וביומולדת יצאנו לטייל קצת בטבע, ומצאנו מקום מדהים. איזה יער אי-שם בצפון שלא ידענו על קיומו לעולם.

ואתם יכולים רק לתאר לעצמכם כמה קשה עבדה המצלמה שלי.

קשה קשה, אבל אני בטוחה שהיא נהנתה כי בכל זאת, זה הייעוד שלה בחיים D:

המון אנשים איחלו לי מזל טוב ביומולדת הזה.

אפילו אנשים שאני מכירה רק שבועיים.

אפילו ידיד שנמצא כעת בגרמניה מסר לי מזל טוב.

זה היה מגניב. אתמול פתאום אבא שלי חוזר מהעבודה עם איזה קרטון מקושט בידו. אני כמובן מתקרבת אליו ובוחנת את הקרטון בסקרנות, כשלפתע הוא מגיש לי אותו.

מסתבר שזאתי שהזמנתי לנאפיס ולא יכלה להגיע, השאירה לי כרטיס ברכה שהיא בעצמה הכינה בדואר!

כמה מגניב זה.

מחר יש לי צו ראשון ואני צריכה לקום בחמש וחצי בבוקר.

*יאיי ציני* :(

אז היום ניסיתי לסדר לי את שעות השינה וקמתי בשמונה וחצי. [בתכנון זה היה שבע וחצי]

אני אף פעם לא יודעת איך לסיים פוסט,

אז אני אגיד פשוט..

צאו ;)

[כמו שכולם רגילים]