ונהנית מזה XD
אבל בואו נתחיל מההתחלה.
הכל התחיל כשקמתי היום עם אנרגיות ורציתי לעשות משו. אבל החברות, מה לעשות, מבואסות.
מהעבודות שצריך להשלים במתמטיקה, מהפסיכומטרי שחלקן נרשמו אליו [אני לא], ובעצם, ממה לא?
אבל לפני שהספקתי להתבאס גם, אמא שלי באה עם הצעה מפתיעה לנסוע לת"א.
יש הסעה, יש תוכנית,
אז מי אני שאסרב?
הגענו לקניון דיזינגוף סנטר.
לא, בעצם, קודם היינו בסרט ע"י הקניון. "החוק ע"פ ג'ורג'יה". לא רע. אהבתי :)
וכשחיכינו בתור לכניסה לקולנוע ראינו כזה מין קיוסק כזה עם שלט ענק בכניסה שכתוב עליו:
פיצוחים, סיגריות וגראס.
והיה שם גם עלה קטן של גראס ע"י חח
שתינו, כמובן, שמנו לב לזה. קשה שלא לשים לב לשלט כזה גדול.
בתגובה, הבטנו זו בזו בחשדנות עד שאני שברתי את השתיקה:
"רוצה לקנות?", שאלתי בחיוך.
והיא רק ממלמלת:"זה בכלל לא חוקי, זה בכלל לא חוקי.."
D:
קיצור, אחרי הסרט הלכנו לנו לקניון.
זו פעם ראשונה שלי, אז ממש התרשמתי מהגודל. הכל ענקי שם. ומיוחד. והעיצוב של כל החנויות פשוט מושלם.
כבר הרבה זמן אני שמה לב שכשאני נכנסת לחנות, אני מסתכלת יותר על העיצוב מאשר על הסחורה.
זה מאד מעניין אותי.
עיצוב, ובכלל אומנות.
ואם כבר מדברים על אמנות, באחד מהסיבובים שלנו מצאנו חנות אמנות פשוט ענקית עם..בעצם, הכל.
מכחולים, בדים מכל הצורות ומכל עובי וגודל אפשרי, צבעים שונים ומשונים, תחבושות גבס, פימו, בלוקי ציור בכל הגדלים. אפילו כאלה דוגמאות צבעוניות כאלה שאפשר לתפור על ג'ינס או על כל בגד אחר.
אני כזה מסתובבת עם פה פתוח.
נוגעת בכל דבר. מתעניינת בכל דבר.
המוכרת התחילה להסתכל עליי מוזר וכל הזמן שלי אמא שלי מתנצלת בפניה:"היא פשוט נורא אוהבת אמנות" או "יש פה המון מבחר". והמוכרת מהנהנת בהבנה אבסוליטית, כי היא בטח רואה מיליוני אנשים נלהבים כאלה כל יום.
בסוף יצאתי עם שלל די קטן ביחס לדברים שעניינו אותי.
קניתי רק בד אחד עגול שנורא התלהבתי ממנו, בלוק ציורים קטן ונייד שכבר מזמן בא לי ושני מכחולים.
הייתי בכיף יכולה לבזבז שם מאות שקלים, אבל אמא נהייתה חסרת סבלנות.
אז הבנתי שאני צריכה לסחוב לשם את אחת מחברותיי ולחרוש שם טוב טוב.
אני בטוחה שהן כבר יקפצו על ההזדמנות :)
כעבור כשעה התחלתי להרגיש מסוחררת ופנינו למסעדה האהובה על אמא.
שהפכה, בדרך פלא, למסעדה האהובה ביותר גם שלי.
נורא טעים, זול, אנשים נחמדים, מרחב.
מה עוד צריך? (:
וכך הסתיים לו עוד יום מהחופש.