בלוג. דברים.בשיטת המקצב והטמפרטורה. |
| 6/2010
המון זמן לא כתבתי כאן.
בעצם, הייתי צריכה לבדוק מה הפוסט האחרון שכתבתי כדי לראות מה היה אז. ולא ממש זכרתי שכתבתי אותו, וכשראיתי את התוכן לא הייתי משוכנעת שהתאריך שם נכון, כי כבר לא זכרתי את זה בכלל.
אני לא חוזרת לכאן כי השנתיים האחרונות מתעדות רק רגעים שבהם היה לי רע. ואני לא אוהבת לראות כמה רע היה לי אז - מספיק רע לי עם העובדה שיש תקופות זמן שלמות שאני לא זוכרת מהן כמעט כלום ולא מזהה בהן את עצמי.
אבל היום חשבתי בדיוק על זה, ומצאתי את עצמי תוהה: האם העובדה שהחיים שלי נמדדים אצלי בראש גם בהשוואה לצורת החיים שלי אז, אומרת שמשהו לא בסדר?
אני לא חושבת שרוב האנשים היו מתייחסים באותה צורה לדברים שאני מתייחסת אליהם כ'הישגים' שלי. אני לא חושבת שבעיני רוב האנשים היכולת להיות חולה, להפסיד ימי עבודה ואחר-כך לחזור לעבודה היא מקור לגאווה. לא נראה לי שרוב האנשים מסתכלים על תמונה של בחורה רזה להחריד ומרגישים טוב אם הם לא מרגישים רצון להיות כמוה. אני לא חושבת שרוב האנשים בדיאטה משקיעים אותה מחשבה בשאלה האם ספירת הקלוריות שלהם אובססיבית מדי, או אם הם חושבים הרבה על אוכל יחסית לאחרים.
היום, למשל, שאלתי את עצמי אם אני באמת לא נמשכת יותר אל רזון חולני, או שאני פשוט לא מוכנה לעשות מה שהייתי מוכנה לעשות פעם בשבילו. אני לא חושבת שאני אוכל לדעת את התשובה, כי עבורי תמונה של בחורה שהיא עור ועצמות תמיד תאמר יותר מאשר למישהו שלא חווה את זה.
ואני לא יודעת אם משמעות השאלות היא שאני בריאה וזהירה, או אם זה אומר שעוד יש לי מה לשכוח.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
