יומני, היה קר!

איפה להתחיל...

ברוסיה, שם לא דופקים חשבון. אבל אם מנסים לדפוק אותם - הם יודעים לדפוק יופי.

פעם אחת צ'צ'ניה ניסו עליהם איזה תרגיל בשיטת מצליח, רוסיה נכנסה בהם כ"כ חזק שאנשים התביישו לקרוא לעצמם "מורדים" בצ'צ'ניה.

ופה?

איזה שם זה עושה לנו אם כל פעם שמפציצים אותנו אנחנו לא עושים כלום?

איזו עוד מדינה בעולם משלמת, מתדלקת, מאכילה ומחמשת קבוצה של אנשים שמשתמשים בכל המשאבים שהם מקבלים (וכמה ממקומות שונים) - בחזרה עלינו....?

פינינו את עזה, בתנאי שיפסיקו לירות.

אחרי שחגגו על הבתים ועל ההריסות - הגיעו יותר צפונה והמשיכו להפציץ יותר לעומק ישראל.

חטפו את גלעד.

משחררים כ"כ הרבה אסירים וגופות שלהם בתנאי שיחזירו אותו בחיים.

והם ממשיכים לירות עלינו, לירוק לנו בפנים ולבכות שאנחנו "מתאכזרים" אליהם.

לקראת הבחירות - נכנסנו בהם.

לרגע היה נראה שזה הולך לעבוד כמו שצריך (או כמו ברוסיה), אבל אז הגיעו הצעקות.

צעקות מהשמאל, צעקות ממדינות ערב, צעקות מאמנסטי, צעקות מהאו"ם.

ארה"ב שמרה על השקט, אולי בגלל שזו היתה סוף התקופה של בוש.

מצרים גיבתה אותנו, כי הם הבינו כמה חרא אכלנו מהם עם המעברים והמנהרות.

עד שהתחילו לצעוק יותר חזק.

אז נרגענו.

אמרנו שנפסיק בתנאי להפסקת אש מוחלטת.

אמרו "בסדר"...

אז אמרו...

ו...?

היום לא היו לימודים באשקלון.

הם ממשיכים לירוק לנו בפרצוף מול כל העולם, לפרסם לכולם תמונות מהתאונות עבודה שלהם ומההפגזות של צה"ל שמגיבים לקטיושות ולגראדים שלהם.

וכל העולם רואה אותנו אשמים

במקום להגדיר שטח צבאי סגור את כל עזה, להחשיך את המקום למשך חודשיים ולפתוח אח"כ את מעבר יד מרדכי רק כדי לראות ריצוף שיש מבריק ושטוח מיד מרדכי עד רפיח... אנחנו ממשיכים לבכות על הגראדים ומגיבים בזמן כדי להראות לכל העולם שאנחנו אשמים (ולא משנה במה)