כבר עברו שנתיים (ושלושה ימים)
שנתיים שאני עובד חברת חשמל, שנתיים שאני באותה עבודה ושנתיים שהתהפכו לי...
לפני שעזבתי את בית אבאמא - הבית היה המקום הקבוע שלי וכל הסביבה השתנתה.
בשנתיים האלו, העבודה היתה כמו הבית והסביבה הפרטית השתנתה.
בזמן שבבית אבאמא הייתי מחליף עבודות וחברים לעבודה - הייתי כל לילה חוזר הביתה.
עכשיו, חוץ מהעובדה שאני לא ישן בעבודה (הייתם מצפים מעובד חח"י שיעשה את זה, הא?) השגרה היא כל בוקר להגיע לעבודה וכל אחה"צ-ערב לחזור הביתה.
בשנתיים האחרונות השתנתה לי סביבת המגורים.
עברנו בית, "עברנו" אני אומר... קנינו.
השתנתה לי האישה, הפכה להיות אמא, ממש מול הפרצוף שלי.
הצטרף לנו זאטוט קטן שתמיד דואג שנהיה ערניים, אפילו בשבת בחמש וחצי בבוקר.
כל יומיים הוא מלמד אותנו משהו חדש, ואם אנחנו לא מבינים טוב בפעם הראשונה - חבל.
מקומי בחברת החשמל מובטח לפחות לעוד שנה (אלא אם אחליט לשבור כיסא על ראש המנהל שלי).
החוזה של עובדי חברת החשמל מתחדש כל שנה עד 5 שנים, אח"כ נראה אם יסכימו לקבל אותי לשורות אוכלי החינם והלא משלמים על חשמל...
עד אז, יש לי עוד 3 שנים להמשיך לשנות את הסביבה הקרובה שלי.
שנתיים בפנים, והספירה נמשכת.