אחרי שההורים של אמא שלי התחתנו מחדש וחיו את חייהם, הגיעו לי עוד דודים ודודות, המשפחה התרחבה והגיעו לי עוד סבא וסבתא.
סבא שעבר את תקופת המנדט, הכיר את סבתא שלי, הביא את אמא ואת הדודה, עזב את סבתא ומצא מישהי אחרת. חיו את חייהם במושב משמרת, סבא היה עובד בפרדס וסבתא עבדה במטבח.
סבא היה מביא פירות הדר מהעצים וסבתא הייתה מביאה בישולים מהתנור.
אהבתי לבקר אותם כל פעם מחדש, לא עניינו אותי הנחשים בגינה, לא עניינו אותי הגנבים בשדות, עניינו אותי סבא וסבתא.
אחרי סיבוב בפרדס על הטרקטור, קטיפת קלמנטינות, אשכוליות, לימונים ותפוזים - אין כמו חזרה לבית אהוב עם אוכל מוכן על השולחן. תזמון מצוין של הסבא והסבתא (ובלי פלאפונים).
לפני כשנתיים המצב התדרדר, סבתא עברה ארוע מוחי, סבא מכר את הפרדס, הכל התחיל להתפרק...
סבא לא רואה בעין אחת, מטפל ועוזר לסבתא שלא מודעת כ"כ לסביבה.
הלבישו אותה הכי יפה שאפשר לחגיגות ה85 של סבא, היה נראה שהיא מתחילה לזהות את המשפחה, שהיא באמת נהנית, אבל זה רק היה נראה ככה.
בחצי שנה האחרונה המצב הפסיק להתדרדר והתחיל ליפול... עד היום בבוקר.
סבתא שלי נפטרה.
יהי זכרה ברוך.