יומני, היה קר!

סרגיי נולד בפולין, וחי עם שלושה אחים ושתי אחיות ברובע הנוצרי בעיר קאליש.

עלה לארץ בתור חיים שני בשנת 35', אחרי נסיעה ארוכה ברכבת לוורשה, מעבר מאוסטריה לאיטליה ושייט לנמל יפו.

אח אחד היה צריך להתגייס באותה תקופה לצבא, נשאר לשרת בצבא פולין, נתפס בשבי והוחזק חי לפחות עד הסכם ריבנטרופ מולוטוב, אח"כ הועבר למחנות ומאז נעלמו עקבותיו... אין איזכור אליו בשום מקום.

בתור ילד בן 16, הועסק בתור "משטיח חולות" בדרום ת"א לקראת בניית תחנת הכוח רידינג, היה פעיל בנוער העובד והלומד עם יצחק רבין.

בשנת 39' השתתף בקורס הימי הראשון עם המדריכים שמואל טנקוס וכתריאל יפה (כ"ג יורדי הסירה), ואחרי הקורס עבר עוד קורס מדריך חינוך גופני.

בשנת 41' השתתף בסמינר של הנוער העובד על המצדה, ביחד עם שמעון פרס ולאחר מכן התגייס תחת פיקודו של יצחק רבין (שהיה כבר מ"מ).

בשנת 42' כבר עבר קורס מ"כים באיילת השחר, שנה לאחר מכן כבר השתתף בפיצוץ המשוריינים של כפר ויתקין, ב 45' כבר הדריך בקורס רבי החובלים הראשון.

פיקד על חיילים במחתרת בקיסריה כשאחת מחניכות המחלקה, מלכה יהודאי, שמה קץ לחייה.

השתתף בפיצוץ פסי הרכבת ב1 בנובמבר 45'. ניצל בהפרש של רבע שעה מהשבת השחורה של 29.6.1946.

הקים בין היתר את מושב משמרת, שם התגורר עד היום.

השתתף בהקמת חטיבה 7 ב16 למאי 48', בקרב על לטרון ב 23 במאי 48', ועבר את כל מלחמות ישראל.

התחתן עם סבתא ונולדו לו שתי בנות, התגרש והתחתן בשנית עם פנינה ונולדו עוד בת ובן.

טיפל בסבתא בשנה האחרונה של חייה, ומאז מצבו התחיל להתדרדר.

בחודשיים האחרונים לא הצטרפתי לנסיעות המשפחתיות, אבל שמעתי שמצבו היה בכי רע ואף הורע יותר.

היום ב5:20 בבוקר דודה שלי התקשרה, הוא כבר לא סובל יותר.

יהי זכרו ברוך.