יומני, היה קר!
יש בלוג, אז צריך לכתוב בו.
מה, לא ככה? |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 7/2006
 השבוע הכי ארוך הקצר ביותר שהיה לי.
הכל התחיל לפני שנתיים וחצי, עשיתי משהו לא כ"כ כשר.
התחלתי עם שתי בנות בו זמנית...
בחרתי בחברה שהייתה קרובה אלי, החברה שהייתי יכול לראות כל יום. כי ככה אני אוהב.
אני אוהב בצורה שלי, ובצורה הזו אהבתי את כל החברות שלי.
החברה הזו לא אהבה את האהבה שלי בצורה כזו, כי לא הייתי "מקורי" איתה.
הקשר שלנו נגמר אחרי קצת פחות משנתיים.
הייתה אחת (שידעה לעשות דברים...) שגרה בת"א, עם חברים שלי, בדירה עם שותפים, "חיה על הקצה", התנתקה מההורים ואחרי כמה חודשים - התנתקה מהכל ועברה ללונדון.
היא עברה איתי את כל השנתיים האלה בטלפון, בMSN, בSMS, בICQ, ובמשך כל השנתיים האלה שמרה על סוד גדול מאוד ממני, סוד כזה שכל החברים שלי מת"א יודעים עליו ואף אחד לא אומר כלום, לא רמז, לא קריצה, אפילו לא מבט לכוון...
לפני חודש היא הודיעה לי שהיא באה לביקור בארץ, וזה יהיה עצוב מאוד אם היא לא תפגוש אותי בביקור הקצר הזה (כי היא הביאה לי משהו קטן מחו"ל). אז שיניתי תכניות, ביטלתי פגישות, ובאתי לפגוש אותה.
סרט וארוחת ערב, לא יותר... זה מה שחשבתי לפחות עד שחזרנו הביתה.
ישבנו ודיברנו, דיברנו על "מה היה קורה אם..." ובלי לשים לב - זה קרה.
פער של שנתיים, נסגר בצעדי ענק במשך השבוע הזה.
פגשנו משפחות, ביקרנו חברים, נסענו לאילת (3 ימים) ונתקענו עם האוטו.
אחרי 2000+ ק"מ של נסיעות, 1000+ ש"ח של קניות, 6 ימים ושני חברים - הגיעה ההחלטה הגדולה מכולן: אחרי הפרוייקט סופשנה, קורס ברמנים ומכירת האוטו - אני עובר ללונדון.
עכשיו זה כתוב, אין לי דרך להתחמק.
המבחן האחרון נדחה ל 3/9, חודש אחרי ההופעה של דפש מוד וחודש לפני הממולדת שלי.
הפרוייקט סופשנה אמור להסתיים בפברואר.
הקורס ברמנים (שוב) הוקפא עד שתסתיים המלחמה הזו.
והאוטו התחמם לי יותר מידי בפעם המי יודע כמה... אחרי שהוא יוצא מהמוסך - מוצמדים אליו שני שלטים עם המספר שלי והפרטים שלו, 5 המתקשרים הראשונים בטח ינסו לשכנע אותי שהמחירון (שגם ככה נמוך) הוא לא הערך האמיתי של הרכב וינסו להוריד לי עוד 4000 מהמחיר, אחרי עוד 3 אני אתחיל להתרכך ובסוף הוא ילך ממני ויעזור לי מבחינה כלכלית.
כל השבוע וחצי האחרון עבר לי כ"כ מהר, אבל עדיין עבר יותר מהר מכל דבר אחר.
עוד יומיים חברה שלי חוזרת ללונדון ואני נשאר פה עם ההפצצות.
צריך למצוא מקום אחר לישון בו, אולי אפילו אחזור לעבודה.
אל תדאגו לקטיושות מסביבי, אני לא מודאג כ"כ...
אני עדיין פה, אולי לא אגיב בתדירות גבוהה, אולי לא אעדכן הרבה, אבל אני עוד פה.
| |
|  כינוי:
G_dot בן: 45 MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
