יומני, היה קר!

נראה שכן. אחרת מה זה כל החורים בקירות ברחבי הצפון?

אחרי 33 ימי לחימה, 118 חללים, 2 חטופים, 3970 קטיושות וטילים, כמה מזל"טים ומשאית תופת - הגיעה הפסקת אש...

הרגשנו כולנו מאוחדים יותר, חוץ מכמה תושבים בדרום הארץ שהחליטו לעשות עלינו "חושה" ולהשכיר לכמה צפוניים איזה חדר וחצי במחיר של בית מלון 5 כוכבים (כל הבית מלון).

תמיד צריך איזה אסון, קטסטרופה, מפגע או משהובסדר גודל כזה כדי לאחד את העם.

ככה זה היה בתחילת תקופת הפיגועים וככה גם היה באסון התאומים - כולם פתאום היו מודעים לעובדה שיש מלחמה, אבל היא לא בינינו.

כולם התחילו להיות נדיבים יותר, אדיבים יותר, אדישים פחות לסביבה ויותר מודעים האחד לשני.

בתקופה כזו שלכולנו יש אויב משותף שרוצה לקצץ בכמות היהודים שיש פה ולכולנו אין ברירה אלא לחלוק את המקלט השכונתי עם השכנים שרבנו איתם לפני שנתיים ומאז אנחנו לא מדברים.

כולם סולחים לכולם, כולם דואגים לכולם כי כולנו ביחד באותה סירה.

לפני שבוע וחצי חגגתי חצי שנה בעבודה, כמה שאפשר לחגוג משהו באזעקות האלו.

הבוס אמר שאחרי חצי שנה הוא ידבר איתי על העניין הכלכלי, בכולזות - אנשים מדברים... וחלק מהם אפילו מדברים איתי ( ! ) על מה שהם דיברו עם הסמנכ"ל רבע שעה קודם. (קצת קשה להסתיר סודות כשעובדים בקיבוץ...)

תמיד יש את שני השדונים על שתי הכתפיים:

על כתף שמאל - השטן הקטן, הידוע בכינויו "ג'קי" (או קובי, יעקב וכיוב'...)

ג'קי כל פעם מחדש "מגלה" גילויים חדשים בנושאים חדשים.

ג'קי מחליט שהוא עובד חודש שלם במשמרת בוקר (כשיש רק שני מועמדים למשמרת הזו).

ג'קי מחליט שהוא הולך הביתה באמצע היום עבודה (קניות, מבחן) וממשיך לקבל על זה כסף.

ג'קי לא מחתים כרטיס - הוא פשוט אומר למנהל שלו שירשום בדף שעות שג'קי התחיל לעבוד בשעה מסויימת (ו"מעלים" את העובדה שהוא בקושי התעורר בשעה הזו.

ג'קי מהכתף השמאלית, שגילה כישורים פנטסטיים בקריאת מחשבות - הודיע שאין לי מה ללכת לדבר עם הבוס על העלאה, גם לא אחרי 7 חודשים... פשוט כי הוא הלך לדבר איתו קודם.

לג'קי יש נטייה להגזים בסיפורים, לטובתי - גיליתי את זה בשלב מוקדם יחסית, אז הצלחתי לפתח חסינות מינימלית לעניין.

בכתף ימין - קול ההגיון, פשוט ככה (ובגלל שהוא גם מגיע מכמה חברים קרובים מסביב).

קול ההגיון אומר ש G עובד טוב מספיק בשביל לקבל העלאה, לא רק לבקש.

קול ההגיון אומר שג'קי מתחיל "להתקלקל" בזמן האחרון.

קול ההגיון אומר שהרבה זמן לא ראו עובד ממחלקת אחזקה שעובד עם האנשים הקטנים (A.K.A "הנמלים")

קול ההגיון אמר ש G קיבל שבחים ע"י ר"צ הנמלים על העזרה בעבודה ושחרור העומס בשעות השיא.

קול ההגיון החליט אתמול שהגיע הזמן לפנות לבוס בעניין הכלכלי.

הבוס אמר שהוא בדיוק חשב על זה בעצמו לפני שפניתי אליו והוא ידבר איתי על זה היום.

(היום נגמר, היה לחץ בעבודה, אבל מחר אני צפוי לעבוד באיזור יותר קרוב למשרד של הבוס - דבר ש"יזכיר" לו שאני בסביבה)