יומני, היה קר!

את הפוסט הזה כתבתי ברובו עם האף...

מקרה שתי האצבעות:

איש אחזקה פתח פנל חשמלי בלוח בקרה של תנור אחד בשביל לפתוח את הארון חשמל של אותו ארון, שנמצא מתחת לפנל.

באתי לעזור לו לפתוח את הארון (כששתי האצבעות נכנסו פנימה ע"מ למשוך את הדלת) והוא נשען על הדלת כדי לסגור את הפנל העליון.

לא איבדתי את עצמי עדיין, בהתקף עצבים נתתי אגרוף (עם אותה יד) לקיר כדי להעביר את הכאב.

רצתי לכיור, שטפתי את היד, חבשתי את האצבעות לבד (שמתי לב שבאצבע אחת יש חתיכה חסרה...) והמשכתי לעבוד.

מקרה היד:

בוכנה שניתקנו ממנה פלטה הייתה צריכה להתחבר חזרה לפלטה בחזרה בסוף היום, הפלטה נתקעה בקצה העליון של המסילה. עם היד (התקינה מבין השתיים) ניערתי את הפלטה כדי שתשתחרר, אבל היא הייתה כבדה מידי ונפלה מהר מידי, לא הספקתי להוציא את היד. כרית כף היד נתפסה בין הבוכנה לפלטה.

כשראו אותי רץ לכיור ושוטף את היד מהר - כבר הבינו את הפרנציפ... עד שסיימתי לשטוף את היד - חיכה לי איש אחזקה אחר עם תחבושת עם פולידין.

לבוס לא היה הרבה מה להגיד (הפרצוף שלו אמר ה-כ-ל)

"לא קרה לי כלום, שום תאונת עבודה, לא צריך עכשיו להביא פה את המשלחת של כל המנהלים מעלייך, בקרת איכות, או כל אלה שצריך למלא אצלהם טפסים על תאונות עבודה למינהם".

הגעתי הביתה עם היד בכיס.

"מה קרה לך בעבודה?!"

"כלום, ובגלל התגובה הזו - אני לא מראה לך את היד השניה... אל תדאגי, אמא, כל האצבעות במקום, וכל הצפורניים שלמות" (הראתי לאבא)