יומני, היה קר!

התחלתי מילואים ביום ראשון.

כרגיל, הדו שיח הקבוע שיש עם כל אנשי הקבע, קצינים, מש"קיות מילואים והשק"מיסטים.

"מה התפקיד שלך?"

"תגדיר 'תפקיד'..."

"מה עשית בסדיר?"

"מכונאי מטוסים"

(אחרי הרהור ארוך) "אז מה אתה עושה בחיל חימוש?"

התפניתי לעבר הבסיס שבו אני צריך לעבוד בתקופה הקרובה.

לילה ראשון - קיבלתי חדר נטוש באיזה קרוואן רעוע, בלי מפזר חום, בלי מזגן ובלי טלויזיה.

לילה שני - החדר שקיבלתי לא מיועד למילואימניקים, אז הועברתי לחדר רעוע באיזה קרוואן נטוש.

לילה שלישי - קיבלתי אפטר. טוב, איש קבע אחד קיבל אפטר (ואוטו), אז הוא אסף כמה חיילים (אני בינהם) ונסע לת"א.

לילה רביעי - חדר יותר טוב, יותר מחומם, יותר קרוב לשרותים ויותר נורמלי.

בזה נגמר השבוע הראשון במילואים.

יצאתי הביתה, שמח וטוב לב, אפילו עצרתי לבקר דודה שלא ראיתי שנים (בעצם חצי שנה)

המשך התכנית היה לבקר את החברה בר"ג, לישון קצת, לבלות במועדון בערב ולחזור הביתה היום בבוקר כדי לקחת ציוד להמשך המילואים האלה (גטקס, שמיכה עבה וכאלה)

מעל 70% מתאונות הדרכים קורות מתחת לבית... גם אם זה הבית של החברה.

מסתבר שאין גבול לטמטום.

אני לא שובניסט בדר"כ (אם כן, זה רק בשביל הצחוק), אין לי שום בעיה עם מרוקאים או מרוקאיות (כשהם מתעצבנים זה אחד הדברים הכי מצחיקים שאני מכיר), אין לי אפילו בעיה עם מחומצנים/ות למינהם (לפני 3 שנים גם אני הייתי אחד כזה, בינתיים הכל גדל, נצבע שוב ונגזר לאט)... אבל שילוב של שלושת אלה מאחורי הגה של שברולט אלרו שנת 2000 - כנראה לא באים בטוב.

הנזק שנגרם לרכב הנ"ל הוא (פירוט מוגזם בכוונה) כזה:

* לוחית רישוי מכופפת.

* מכסה מנוע מכופף טיפה'לה (בקושי רואים אפילו מקרוב)

* פגוש קדמי עם סימני שריטות ואף אחת מהן לא של הרכב הזה.

לעומת זאת, לאוטו שלי...

* נעלם הפנס הקדמי.

* חצי רדיאטור - נעלם גם.

* כל מה שהיה בינהם - נדחף פנימה (ליד הגלגל).

* פגוש קדמי מתחיל בפינה הימנית של האוטו ונגמר בגלגל השמאלי.

חצי שעה אחרי שהחלפנו פרטים והמשכתי ללכת ברגל לחברה שלי - התחילה לכאוב לי הברך. התעלמתי, אבל זה עדיין עניין אותי מאיפה הגיעו הכאבים לשם.

כשהגרר הגיע (סופסוף) העפתי מבט באיזור שמתחת להגה, אולי יש סימנים גם שם... יש... זתומרת, אין. יש חור בחיפוי מתחת להגה. אז זה עוד * אחת לרשימה...

כל זה לא מתקשר לכותרת, אני יודע.

מה שכן מתקשר אליה, זה התגובה הראשונית של האישה הזו ברגע שיצאה מהאוטו.

"מה, לא ראית שאותתתי?"

כאילו מה?! סופסוף משתמשים בידית הקטנה הזו מאחורי ההגה (ולא זו של המגבים) - אז כל העולם יעבור לדום מתוח?!

גברת! זכות קדימה לא לוקחים!!! זה שאותתת לא נותן לך את הזכות לעבור לפני כל אחד מתי (ואיך) שבא לך!!!

נזק כולל של 55% מערך הרכב. עוד 5% וזה היה טוטאל לוס.

אני בסדר, הברך כואבת והצואר נתפס לי בדרך הביתה. קצת קומפרסים, עיסויים ופיזיותראפיות - וזה אמור לעבור תוך כמה שנים.