יומני, היה קר!

הייתה בת 16 וקצת, עדיין ילדה.

מרדנית, כמו כל בני גילה באותה תקופה, ברחה מהבית כנראה.

עוד לפני מלחמת לבנון הראשונה, יצאה בערב לבלות עם חברים על חוף הכנרת.

כנראה ששתתה יותר מדי, כנראה עישנה יותר מדי, אולי אפילו סתם כעסה על ההורים.

תייר אמריקאי, ספק גולש, ספק נהג משאית. בא לטייל קצת במדינה האטרקטיבית הקטנה הזו שעושה כ"כ הרבה רעש בעולם.

הוא לא חיפש בת זוג, אפילו לא חיפש עבודה, רק בא לטייל ולשטוף את הראש לפני שחוזר הביתה.

ערב שקט ופסטורלי על חופה המערבי של הכנרת, יצאו שניהם לטיול יד ביד, נעלמו מחבריהם לשעה קלה וחזרו עם חיוך מסופק, לחיים סמוקות ושיער פרוע.

אחרי פחות משבוע הוא כבר היה בביתו מעבר לים הגדול, חזר לחיי השגרה שלו עם סיפור על מישהי שהצליח להשכיב.

אחרי שלושה חודשים היא עדיין לא הבינה למה היא לא מקבלת...

מהפחד היא ברחה לירושלים לחצי השנה שנותרה, עזבה את ההורים, נעלמה.

היא בכתה כל משך ההריון על הטעות שנפלה אליה, בכתה וצרחה כל משך הלידה והיא כמעט נחנקה כשהייתה צריכה לעזוב... והוא לא יודע בכלל שיש לו בת.