יומני, היה קר!

מרגיש שזהו, אין יותר מה לעשות, צריך להתקדם.

במקום שאחכה לסיום הפרוייקט ואז אגיש קו"ח - התחלתי כבר ביום רביעי לפזר דפים ברחבי הרשת, בין אם זה קרוב לבית שלי או לבית של החברה.

אני פה לא נשאר. מספיק לי.

הבטחתי לעצמי שברגע שאמצא לי עבודה נורמלית (מהסוג של עבודה במשרד, עם חליפה מגוהצת ואוטו מהחברה) - השיער יורד.

4 שנים וחצי (אנד קאונטינג) לקח לי להצמיח את זה ונראה לי שהגיע הזמן להפרד.

שבוע ימים שאני מחליף פה את המחסנאי, אחרי שבועיים כשהיה חולה, זה נראה לי קצת יותר מדי.

אני לא מתכוון להגיע לעבוד פה חודש בתור מחסנאי, לא כשהמחסן בצורה כזו ולא עם העובדים האלה.

פתאום, אחרי הלימודים האלה אני מגלה שאני יכול להגיש קו"ח להרבה יותר מקומות עבודה, לא דואג אם יגידו "לא" ואני לא אחכה להעלאה הבאה פה.

אז זהו, מתחיל לחשוב יותר ורוד (מטאפורי, לא סובל את הצבע הזה) ועכשיו אמשיך להשריץ קו"ח