לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יומני, היה קר!


יש בלוג, אז צריך לכתוב בו. מה, לא ככה?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

9/2008

סגירת מעגל


אחרי הבצפר הלכתי לנסות ללמוד י"ג, י"ד באורט בראודה

באותה תקופה לא היה צריך לעשות פסיכומטרי כדי להגיע ללימודים האלה, אד הוק הלכתי על זה

ניסיתי, לא הלך...

התגייסתי, השתחררתי, והידע... הידע נשמר, נצבר, נאגר, בור סוד שאינו מאבד טיפה.

מאותה תקופה של אחורי בצפר (חוצמזה שלא עשיתי פסיכומטרי עדיין) החלטתי שאני לא מתקרב יותר לבראודה בכל עניין של לימודים

זה עבד לא רע עד אתמול

בינתיים, אחרי השחרור, עבודת מענק שממנה התייאשתי די מהר, לפחות הספקתי לקבל את המענק

הקומבינות של אבא עזרו לי להתייצב לתקופה קצרה במקורות, שם הבנתי שכדי להתקדם בחיים (ולא להיות בן 45, עם 3 ילדים ועוד אחד בדרך ולחשוב על המשכנתא ועל הלימודים לילדים כל הזמן תוך כדי שאני מביא הביתה משכורת של 4000 שקל) - צריך ללמוד

חפרתי ובדקתי, בסוף מצאתי מקום שמאפשר לי ללמוד תוך כדי העבודה שאני עושה כל בוקר עד הצהריים בזמן שמאחורי צהריים עד הערב אני בלימודים

נרשמתי ללימודים, שבוע לפני התחלת הלימודים - יצאתי למילואים ושבוע אחרי סוף המילואים חיכה לי מכתב פיטורין, מסתבר שהקומבינות של אבא לא תקפות כשהוא לא כבר לא עובד שם

החלטתי שאת הלימודים האלה אני מסיים, ולא אכפת לי כמה קשה / מעצבן / מעיק זה הולך להיות

הרבה עבודות עברו מסביבי בתקופה הזו. הרבה החלטות, רובן שגויות, ישבו לי בראש.

די הרבה טעויות, אבל בסיכומו של דבר - כל טעות שעשיתי הביאה אותי למצב שבו אני נמצא עכשיו.

את המשפט הזה אני זוכר בצורה הכי ברורה שיכולה להיות

כל המלחמה שהיתה, כל הריבים הכי מטומטמים שהיו עם כל מי שהכרתי, חברויות שהיו, קשרים שהתהדקו, התפרקו וכאלה שנשרפו, הרגעים שהייתי מקלל עד השמיים, רק בגלל שהוליכו אותי שולל בכל מיני דרכים - כל אלה עולים לי בהבזקים של ראשי פרקים כל פעם שאני מתפלא איך הגעתי למצב הכ"כ טוב שאני נמצא בו כרגע.

דחיתי בכל הזדמנות את האפשרות לעשות משהו כמו שצריך, כמו איש קבע ותיק שמפחד מהקידמה, מפחד להשתחרר כדי לא להיות תלוי באויר ולהתחיל לחיות את החיים האמיתיים

אבל לפעמים צריך להשאיר את הכל מאחוריך, כל הפחדים, כל הספקות, חוסר האמונה שהיתה לך במשך הזמן וצריך להמשיך הלאה

אז עשיתי שריר, נשמתי עמוק, צעקתי עד ששרף לי הגרון, סיימתי את הפרוייקט סופשנה, הגשתי אותו ואתמול (בשעה טובה) נבחנתי עליו

אחרי חצי שעה של גמגום מול שני אנשים שחלפו מולי בהזדמנויות שונות ועוד שלוש שעות של טרטורים למצוא מישהו שיוכל לשלוח בפקס איזה טופס שהבוחנים היו צריכים להביא (או שלטענתם - אני הייתי צריך להביא מהמכללה שלי)

קיבלתי 90

ובזה נגמר הרומן ביני לבין המכללה של כרמיאל, מבחינתי...

נכתב על ידי G_dot , 13/9/2008 14:05  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שושנה מרקוביץ' ב-12/11/2008 19:54



Avatarכינוי:  G_dot

בן: 45

MSN: 

תמונה




17,681
הבלוג משוייך לקטגוריות: ביקורת בלוגים , אקטואליה ופוליטיקה , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לG_dot אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על G_dot ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)