יומני, היה קר!

זה באמת עובר כל גבול

בימים כאלה, כשכל העולם רודף אחרינו על כל נאד לא במקום, שגרירים עוזבים בחסות לילה, קבוצות בפייסבוק שקוראות להחרים את טורקיה, לשנות את השם של קפה טורקי לקפה ישראלי, רק חסר לנו עוד איזה סקנדל עם מדינה שנמצאת במצב כלכלי קצת רעוע, ששולחת אנשים כדי לפרנס את המשפחה שלהם.

לא מספיק מתנהגים אליהם בזלזול, נותנים להם לטפל בהורים ובסבים ובסבתות שלנו, עבודה שאנחנו צריכים לעשות בעצמנו.

אבל אנחנו עסוקים מדי בשביל השטויות האלה, למי יש זמן לטפל בזקנים האלה, הרי בסך הכל הם ילדו אותנו, גידלו אותנו, החליפו לנו חיתולים, רצו בשבילנו בכל בתי החולים ברדיוס 50 ק"מ על כל אפצ'י שעשינו.

אז לפחות המינימום שאנחנו יכולים לעשות זה להזמין להם כוח עבודה זול, נשים להם מצלמות נסתרות במעגל סגור כדי לוודא שמתנהגים אליהם כמו שצריך, לראות איך מאכילים אותם, מלבישים אותם, מקלחים אותם (חס וחלילה שלא יקלחו אותם יותר מדי קרוב) ועל הדרך, גם שיחליפו להם בקבוק כשהקטטר מתמלא, טוב שיש מצלמות בסביבה, ככה נוכל להלביש עליהם איזה "אונס ברוטאלי" או "הטרדה אוראלית" ברגע שסבא יתלונן על כאבי גב יותר מדי פעמים ברציפות.

כי זה יהיה לנו נוח.

אנחנו כבר עוקבים אחרי הילדים שלנו בגן, לוודא שהגננת לא מורידה להם סטירה אם הם זורקים על ילד אחר כיסא.

אז זה יהיה לנו הכי קל להאשים את הגננת שלא שמה לב לילד שדחף את הבן שלנו בגן (אז מה אם יש לה 40 ילדים בגן וחמש דקות קודם לילדה אחת נפלה שן), ויהיה לנו ממש נוח להאשים את העובד הפיליפיני שלא מבין מילה בעברית, בקושי מדבר אנגלית, וסבא מתלונן עליו שהוא "מתעלל בו".

מישהו יזכור את הפיליפיני הזה אם עוד חודש יבוא פיליפיני אחר וגם הוא "יתעלל בסבא"?

מישהו יזכור את שני הפיליפינים שנשלחו לכלא בגלל שהם "התעללו בסבא" אחרי שיימאס לנו מהתלונות ונשלח את סבא לאשפוז בבי"ח גריאטרי?

כולם מכירים אותו ואף אחד לא מצדיק אותו.

אבל מה לעשות, כולנו כאלה.

הישראלי המכוער נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו, בכל צורה שהיא.

חניה כפולה ברחוב צר רק בשביל לקנות סיגריות (כששתי מטר הלאה יש חניה פנויה)

החרא הזה שתמיד שם את העגלה של הסופר באמצע המעבר, באלכסון, כי הוא ראה משהו מעניין בהמשך הדרך (אז העגלה תסמן לו איפה הוא היה קודם)

אלה שמגיעים לבנק בשביל "רק שאלה" ויושבים עם הפקיד 52 דקות בדיון על אפשרויות משכנתא, 39 דקות בהתייעצות על תכניות חסכון ו29 דקות בדיוני שכל על סגירה של כמה הלוואות

אותם אלה שבאים לדואר, לא לוקחים מספר (כי לא צריך מספר בשביל לקחת חבילה) ומתחכחים עם מי שעומד אצל הפקיד עד שהחבילה תגיע, בינתיים כשמגיע מישהו אחריהם לקחת חבילה הם יודעים לצאת עליו יופי יופי "לא אכפת לי למה באת, אתה לא תידחף לפני!"

האינוולידים שעושים פניות ימינה מהנתיב השמאלי כי הם נזכרו שצריך לפנות פה (והGPS שנמצא להם במרכז החלון לא נזכר להגיד להם לפנות פה לפני 180, 250, 620 ו 800 מטר)

אלה שצריך לעקור להם את הביצים כשהם נכנסים לרחוב חד סטרי נגד כוון התנועה (כן, כן, ברוורס!) 300 מטר, כי יש להם חניה מתחת הבית

המטומטמים שעוצרים את האוטו בחניון מול השער והולכים לשלם במכונה האוטומטית עם שטר של 200 (שלא נקלט במכונות, אבל הם לא קולטים את זה)

השומרוני הטוב שעוצר את האוטו באמצע הנתיב כדי לצעוק לגברת שרוצה לחנות בנתיב השני כמה עוד יש לה

נהגי מוניות

הסחבק של כולם שבזמן נהיגה פוגש מישהו בנתיב ממול ופותח איתו דיון על "איפה אתה? כמה זמן לא נפגשנו" ואחרי שצופרים לחבר שלו שיסע - פותח דיון עם הנהג שאחריו "אתה צודק, גם אני לא אוהב שעושים את זה" (ינעל העולם! אתה עושה את זה שוב!!!)

האימפוטנטים שנכנסים לצומת עמוסה כשהרמזור מתחיל להבהב ולא אכפת להם שהם חוסמים את שאר הנתיבים

אלה שצריך לחתוך להם את האצבעות ברגליים שחוצים כביש 2 שניות אחרי שהרמזור הפך לאדום (יש סיבה מסויימת שהוא החליף צבע! תיכף המכוניות יתחילו לזוז!)

בני עשירים שקנו אוטו ב300,000 שקל, עוברים בין נתיבים כאילו הם קנו גם את הכביש באותה הזדמנות (ובמקרים חריגים ביותר - מוציאים יד מהחלון כדי לסמן לאנשים אחרים "אני עובר נתיב"...)

המאותגרים שכלית שחונים באלכסון (ועל הקו שצריך להיות בין החניות)

הבני ז!נ!ת שנוסעים עם אורות ערפל (גם מקדימה וגם מאחורה)

רואים אותם בד"כ בשוק, בדוכני חמוצים, טועמים מכל טוב "רק בשביל לבדוק איך זה" (הכל אותו דבר, הערבי של המשלוחים השתין בכל החביות חמוצים!)

אם עשיתם שניים מכל אלה (למרות שאחד מספיק) - אתם יכולים להתהלך בגאווה בידיעה שאתם גם ישראלים מכוערים

ואני לא אוהב את זה

בני כמה אתם? 4?! כולכם בני 25 - 33 קיבינימט!

מה זה הגנון הזה?

אני לא מדברת איתה כי היא רוצה לצבוע את השיער לצבע כמו שלי

אני לא רוצה להיות לידה כי היא אמרה עלי ככה וככה

אתה דיברת אלי לא יפה, אז אני אלך לחדר ואעשה לך פרצוף חמוץ כל השבוע

אני לא רוצה לסכסך אבל היא אמרה שאת כלבה

די כבר!

יופי שכולכם שמחים שמיכל ואני ביחד

וכל פעם שאנחנו נפגשים אתם דואגים להזכיר לי את זה שמצאתי את הבחורה הכי טובה שיש ואני צריך להיות הכי מאושר כשאני איתה

אבל דחילק!

היא יותר השק אגרוף שלכם מאשר האישה שלי

כל יום אני רואה אותה בבוקר, כשאני קם לעבודה.

   מתארגן, אוכל ארוחת בוקר, קורא את החדשות של Yנפט, נותן לה נשיקה לפני שאני יוצא וגם אז לא בטוח שהיא מתעוררת.

   כשהיא חוזרת מהעבודה, לא מספיק שיש לה 2 כאלה, היא גם יושבת ומדברת עם כל אחד ואחת מכם כדי שלא תרגישו מוזנחים.

   בזמן הזה, אגב, אני כבר ישן.

מה קרה? היא לא דיברה איתך 23 שעות - היא מזניחה אותך?

לכל אחד יש בעיות בבית!

לך יש בעיות עם גברים, לך יש בעיות עם הדירה, לך יש בעיות עם ההורים ואת לא יודעת מה לעשות עם עצמך??

תנסו לחשוב רגע לבד!

לא כל דבר צריך לבוא מבחוץ, תתחילו לקחת החלטות לבד, תתחילו לקחת אחריות על המעשים שלכם, אחרת אתם תתחילו להיות השקי אגרוף של מישהו אחר.

לפני שזה יתחיל ליצור בעיות עם הגבר שלה, עם הדירה של שניהם, לפני שהם יתחילו להיות הורים ואז אף אחד לא ידע מה לעשות עם עצמו.

רצית לזרוק אותה למים כשנהיה בסו"ש בצפון? חשבת רגע לבד מה תהיה התגובה של כל שאר האנשים?!

תקף אותך דכאון כמו שתמיד הוא מגיע? תמשיכי לבלוס ולטחון או שתתחילי להתמודד עם זה כמו שצריך?

מישהו אמר לך משהו לא במקום? אז תעשי לכולם ברוגז?

היה לך ויכוח עם ההורים וזה הכניס אותך לדיכאון? אז תסנני את כולם בטלפון?

בו הו הו...

לא חשבת מה יקרה, כי זה לא מעניין אותך, זה רק מצחיק אותך לחשוב מה יקרה באותו הרגע.

בטח שלא תטפלי בזה, כי יותר קל להמשיך לבלוס ולבכות על זה אח"כ.

אז תעשי לכולם ברוגז, לא נדבר איתך איזה שבוע, שבועיים ואז פתאום תצוצי באיזו מסיבה כולך קופצנית ומאושרת כאילו כלום לא קרה.

אז תסנני את כולם עד שכולם יחשבו "שתלך כוסומו, מי צריך אותה", ואח"כ תדדי כמו חיה פצועה שחוזרת מהגלות.

אם יש למישהו בעיה עם מה שכתבתי פה היום - אל תגידו לה את זה, תגידו את זה לי.

לא יודע אם אני צריך להצטער אם אני פוגע במישהו, כי העסק הזה פוגע בי כבר יותר מדי.

נמאס לי לשבת בשקט ולשמוע את כל זה מהצד.

נמאס לי.