יומני, היה קר!

ולפני שהיום נגמר, אני אכתוב פה כמה מילים על זה.

מה כבר אפשר לקנות לילד בגיל כזה? (אל תגידו "מצבה", את זה הוא רוצה לקנות לבד)

עוד חודש ההורים טסים לארה"ב לחגוג לדוד ממולדת, אבא רוצה הפעם לקחת איתו איזה סלולרי כדי שיוכל להשאר מעודכן יותר במה שקורה בארץ, אז צרפתי אותו לחשבון שלי ועכשיו יש לטבעול עוד עובד (פקטיבי) שמשתמש ברשת הסלולרית שלה.

אחרי שקנה לי אוטו לממולדת שלו, שילם לי על כמה וכמה מכשירים שהיו לי במהלך שרותי הצבאי - הגיעה תקופה שבה אני אחראי על חשבון הטלפון שלו.

מתנה נוספת שיש לי בשבילו זה המילואים שאני מתחיל ביום ראשון. שלושה שבועות של שקט בבית, בלי הפרעות מכל צד שהוא, רק הוא ואמא.

שיהיה במזל טוב.

מילואים...

<אנחה>

בכל המילואימים שהיו - הייתי כל יום בבית.

לא עשיתי הרבה מילואים, אבל ממה שכן עשיתי, שזה פעמיים בגבול עזה, שלושה ימים בקרית גת ושלושה שבועות במר'ע'ע'ע'ר (או איך שלא אומרים את זה) - הייתי כל יום בבית, בין אם זה היה אצל החברה ההיא מאשקלון או אצל הדודה והדוד בגדרה.

עכשיו אני מוזמן לב"ש, למחנה אחר, כזה שלא הייתי בו עדיין (מסתבר שיש בב"ש יותר מ2 בסיסים).

ביום ראשון בצהריים אני אדע יותר טוב איפה שמים אותי.

שרמטכ"ל יתפטר.

שרמטכ"ל אחר יהיה שר תחבורה.

שיו"ר ההסתדרות יהיה שר בטחון.

ששר הבטחון לא יבין מילה באנגלית ויביך את כולנו עד כדי כך שכולם יצחקו עליו גם אחרי שהוא יעבור 4 תפקידים שונים.

שאחד האנסים הכי אכזריים יברח למשטרה, יסיע מישהי בטרמפ מבלי להזיק לה, ייתפס (בשידור חי), יחזור לכלא וירואיין ע"י 3 ערוצי טלויזיה לראיון "בלעדי".

שהשוטרים שתפסו אותו יילכו אחריו...

שהרכב הפרטי של שר התחבורה ייתפס על 160 קמ"ש ואחרי מרדף של 10 דקות לא ייקרה לו כלום, גם לא לרכב.

שמשטרת ישראל תקלוט שזה הרכב של שר התחבורה רק אחרי 30 ק"מ של מרדף.

שתפרוץ מלחמה שתבריח את כל הארץ למרכז / דרום.

שיחטפו לנו (שוב) חיילים.

ומי היה מאמין שכל זה יקרה בארץ שלנו?

שחבל על הזמן...

שבוע שעבר חזרו אלנו הצ'כים, אחרי חופשת הסילבסטר שלהם עם המשפחות. עכשיו הם אצלנו לחודשיים הבאים, צריכים להתמקצע בכל המפעל, מה שלוקח לישראלי שעובד באחזקה כמעט שנה.

תוך פרק זמן קצר, הם למדו את השפה שלנו לפחות את המילים הרלוונטיות (בתאבון, בוקר טוב, שלום, בחורה יפה, רוצה לבוא אלי?) ובעזרת המתורגמנים יידעו אותנו לגבי מצבם הרעוע.

בינהם הגיעו כמה צ'כיות, בהתחלה כולן היו רשמיות, התנהגו בנימוס, אכלו עם פה סגור... אבל עם הזמן - השתלט גם עליהן האופי הישראלי, עד כדי כך שהתחילו לבלוס עם פה פעור, לזרוק הערות בפרהסיה ואפילו להפליק לשאר העובדים.

בדיוק היום בבוקר דיברתי עם אחד העובדים על המצב הנוכחי, אם היינו נוסעים לשם קבוצה של ישראלים, סביר להניח שהיו מדברים עלינו כמעט אותו דבר ולא היינו מבינים מילה.

ומה אם כל הבנות האלו מדברות בינן לבין עצמן על הישראלים, בוחנות אותנו כמו בשוק בשר ושוב, אנחנו לא מבינים מילה...

לקראת סוף המשמרת עבדתי על מכונה מסויימת כשבידי מפתח (19), זוג צ'כיות חלפו על פני לעבר השרותים, הנהנתי להן "שלום" עם הראש והמשכתי בענייני. מאמצע שומקום (או מקצות האצבעות של אחת מהן) הרגשתי צביטה כזו בתחת שגרמה לי לזנק (כמעט כמו פזצט"א) על מי שהתקיף אותי.

עד שהבנתי לאן הן הלכו - הן כבר היו רחוקות מידי, אז לא זרקתי את המפתח עליהן... (גם כי הייתי צריך להשתמש בו בתדירות גבוהה)

העניין הזה לא היה מפריע לי אם לא הייתה לי חברה, אבל גם לא היה מפריע לי אם אותה צובטת לא הייתה בגובה שלי (!!!)

טוב שמחר אני לא צריך לעבוד באיזור שלהן יותר מידי, אתן להם (ולהן) להרגע.