אולי בגלל שזה הדבר הכי טוב שהיה אתמול זה הגיע לכותרת.
אז הייתה לי סעודה בעבודה לחגיגות ה21 שנה למפעל - זה עוד משהו טוב.
ופה זה נגמר...
23:30 חברה שלי החליטה להיות מ"כית טובה ולעזור לסמלת במטלות היומיום, אז היא הלכה לעשות כיבוי אורות לחיילות.
בעודה עומדת בפתח החדר, היא רואה חיילת עומדת על אדן החלון במטרה לקפוץ. אותה חיילת נעצרה מהנסיון הזה, הולבשה על מדים ובליווי חיילת אחרת וחברה שלי - עלתה באופן בהול על הסעה אישית לבי"ח פסיכיאטרי בטירת הכרמל.
03:14 חברה שלי מתקשרת אלי על סף דמעות, אובדת עצות: המב"ס לא מוכן שהחיילות יחזרו לבסיס בשעה כזו / בי"הח לא מוכן לשכן אותן שם מעל ללילה.
G מתעורר, מתחיל להתלבש ובמקביל מנסה לדלות מהמ"כית פרטים על מספרי טלפון חיוניים של סגל המפקדים. (קשוחה זאתי, לא משחררת אפילו שם משפחה של מי מהם)
אם אף אחד לא רוצה אותן בקרבתו - תוך שעתיים וחצי חברה שלי יכולה להיות במיטה לידי (לי אין בעיה עם זה).
אחרי נסיון של סדרה נוספת להוצאת פרטים על סגל המפקדים, שלא עלה בטוב, נזכרו בבסיס שלה שהיא לא שם, והשתכנעו להביא אותן בחזרה.
03:57 הודעת SMS: "עכשיו לקחו אותי..." אני בינתיים ישן, לא יודע אם זה חלום או מציאות.
04:47 טלפון: "עכשיו נכנסתי למיטה..." יופי באמת, הגיע הזמן. עכשיו אני יוצא מהמיטה שלי.
לפחות היא ישנה במיטה שלה, נתנו לה גם איזה 6 שעות שינה.
10:30 המ"כית ערה, אחרי אין ספור צלצולים והטרדות מהמפקדים - יש הרצאה בנושא בטיחות בדרכים, נוכחות כל המפקדים נדרשת. בטיחות בדרכים זה משהו שקשור לערנות של האנשים בדרכים, על מנת שלא יהיו שאננים ויעשו טעויות שיעלו בחייהם, כמעט כמו האנשים האלה שאחראים על כמה חיילים צעירים, אותם אנשים נקראים מפקדים... מה הם? רובוטים?!
עכשיו אני בדילמה:
- להתקשר למפקדים שלה (אחרי שאצליח לדלות כמה מספרי טלפון) ולהתלונן על היחס המחפיר הזה שהם נותנים למפקדת?! אחת משלהם?!
- לשמור על פרופיל נמוך, להמשיך לתמוך ולהרגיע את החברה שלי מבלי להתערב ולהתערבב עם המפקדים שלה...?