יומני, היה קר!

אז עבודה יש לי, היא קבועה יותר מהמדידות ואני מרוויח יותר כסף, אבל הנסיעות הארוכות האלו לא מייטיבות איתי יותר מידי, לשרוף 70 ק"מ כדי להגיע לעבודה כל יום לא חסכוני מידי...

אז התחלתי לחפש דירה קרובה לעבודה, שתהיה גם קרובה לבצפר (מה לעשות, עדיין לומד).

אף פעם לא גרתי מחוץ לבית (שלוש שנים בצבא לא נחשב, הצבא מימן אותי...) ואף פעם לא השכרתי דירה או חדר. כדי לא להכנס עם כל השוק של הדירה לחוזה של שנה, חיפשתי לי דירת דחר או שניים בקיבוץ, או אפילו חדר מוכן (עם שותפים) במיקום טוב ותשלום טוב, חיפשתי הרבה, מצאתי קצת ולבסוף החלטתי...

נשר.

גם התחילו לפרק את המפעל בתחתית ההר (מקור הזיהום העיקרי של איזור חיפה), גם דירה עם מזגן, גם שני שותפים רגועים וגם קרוב יותר לחברים.

לא רק שאפשר לישון יותר בלילה, אפשר גם לקום יותר מאוחר לעבודה, יש יותר מקומות שאפשר לצאת אליהם בערב, יותר קרוב לים, יותר בתי קולנוע בסביבה, יותר... הרבה יותר!

>אנחה<

טוב לי.

שחקן פוטבול מצליח (בזמנו) הועף מהמגרש בגלל טענה שטענו נגדו על מכירת משחק, חי על חשבון החברה שלו עד שלילה אחד פשוט נמאס לו והוא לוקח לה את האוטו (אחרי שהשאיר אותה בארון) ומסתובב בעיר עם שישיית בירה... מיותר לציין שהוא הגיע לכלא.

אחרי כמה טלפונים, הוא הגיע לכלא די ספציפי כדי (לטענת מנהל הכלא) לאמן את נבחרת הסוהרים של הכלא, דבר שלא עולה בטוב (אחרי שכנועים של הסוהר הראשי), אז הוא מצליח לארגן (איכשהו) משחק בין הסוהרים לאסירים...

הסרט "מועתק" מסרט אנגלי ("משחק מכור") אבל עם כמה שינויים של מבנה המשחק (בסרט הראשון זה היה משחק כדורגל)

שחקנים - אדם סנדלר (50 דייטים ראשונים), כריס רוק (נשק קטלני 4), ברט רינולדס (סטריפטיז), ג'יימס קרומוול (ספייס קאובויז).

עד כמה אתה אוהב את עצמך?

מאוד.

האם אתה נוהג להצטנע ולהעמיד פנים שאינך מודעת ליתרונותייך, כדי שלא יחשבו שאתה תופס מעצמך?

בטח.

האם אתה נוטה להפגין יותר בטחון עצמי ממה שיש לך באמת?

תמיד!










רק ש...

האם אתה אוהב לנפנף בהישגים וביתרונות שלך, כדי להרשים? אם כן - את מי?

מי לא?

ואת כולם!

האם אתה טיפוס קנאי? פוזל לדשא של השכן? מקנא באחרים?

בזמן האחרון משומה הפסקתי להיות כ"כ קנאי.

מתי בחייך היה הבטחון העצמי שלך בשיאו? מתי הוא היה בנקודה הכי שפלה ונמוכה שלו?

השיא: כשהאשימו אותי במשהו שלא עשיתי, כשהיה ויכוח בין ידידה של חבר (שהיה) שלי שהאשימה אותי בזה שניסיתי להתחיל איתה - מול העובדה שלא ניסיתי לעשות איתה שום דבר.

השפל: כשהאשימו אותי במשהו שבאמת עשיתי, וכל הזמן הזה ניסיתי לשכנע את עצמי שלא עשיתי אותו...

האם אתה לוקחת על עצמך לפעמים קרדיט על דברים שלא עשית, לדוגמא - עוגה קנויה ששיקרת ואמרת שהכנת בעצמך?

למה לשקר במקרים כאלה? הרי במו כרטיס האשראי של אמא קניתי את העוגה הזו.