לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יומני, היה קר!


יש בלוג, אז צריך לכתוב בו. מה, לא ככה?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

7/2008

1:1


לפני שבוע החזירו לנו שניים מתוך שלושת החטופים העיקריים של המלחמה האחרונה

אתמול נגמרה השבעה על אהוד ואלדד ז"ל

עכשיו רק נשאר לנו לתת עוד איזה 400 ומשהו גופות, 15+ מחבלים עם דם על הידיים ואז נקבל את גלעד שליט

לפני יומיים היה צריך להשתחרר מה שאומר שהוא בקושי היה שנה בצבא כשחטפו אותו...

אני נזכר בתקופת הצבא שלי (נכון, זה לא צבא, זה חיל האויר, אבל עדיין)

כבר לא הייתי בשוק של המקום החדש, לאט לאט הגיעו צעירים שיעבדו מתחתי, לאט לאט השתחררו מבוגרים ממני (או שנשארו בקבע)

ועם כל חודש שעבר, יותר הכרתי את המערכת ונקשרתי אליה עד שהצטערתי שאני צריך להשתחרר כבר

לפני שנתיים וקצת, גלעד הצטער שהוא התגייס...

כל פעם שאני רואה את הפרסומת של "ישראלי אמיתי לא משתמט" עולה לי חיוך על הפרצוף, אני נזכר בקטע הקצר שעשו על הפרסומת הזו בארץ נהדרת.

[חייל מגיע ביום הראשון לבקו"ם, פוגש את אשכנזי, עובר שרשרת חיול כשלאורכה הרמטכ"ל מדקלם לו "ישראלי אמיתי לא מתבכיין" "ישראלי אמיתי לא שואל שאלות" וכאלה... בסוף שרשרת החיול הצעיר מגיע לשולחן שמאחוריו יושב אולמרט, שאומר לחייל "תחתום >איההה< פה, זה טופס שמשחרר אותנו מאחריות לחלץ אותך במידה ואתה נחטף ע"י גורמים עויינים" ואז החייל אומר משפט אחד בודד "ישראלי אמיתי לא נחטף" ואז אהוד מביא לו בהפוכה "נחטף, אבל לא חוזר!"]

נראה שבכל צחוק יש טיפת אמת...

 

אני לא מאחל לאף אחד להיחטף ובטח שלא ליפול בשבי.

מצדי, שהמלחמות יגמרו כבר אתמול.

אבל זה עולם אפור מדי בשביל עתיד ורוד כזה

אז הנה הצעת יעול (שלא תצא אל הפועל אף פעם עם הממשלה הזו)

כל חייל שמתגייס, יחתום על טופס שבו הוא מבקש במקרה של חטיפה (חס וחלילה) שיחזירו תמורתו לאותו גורם חוטף חייל ביחס של אחד לאחד.

אם זה לא ברור, הנה כמה דוגמאות:

במקרה של שבוע שעבר, לקחו לנו חיילים חיים והחזירו אותם מתים - היה צריך להעמיד את קונטאר עם הפנים לגדר ולירות לו בראש ככה שיעוף לו השפם עד למאורה של נסראללה.

במקרה של אלחנן טננבאום, שעקרו לו כמה שיניים - היה צריך להחזיר להם חייל שלהם, אחרי שהיו נופלות לו כמה שיניים בגלל המכות חשמל שהיה חוטף לביצים.

ובמקרה של גלעד שליט - להכנס לתוך עזה, לחטוף להם את הילדים של ראשי הארגונים הראשיים שם ואז נראה איך ומתי הם יחזירו אותם...

אחד תמורת אחד, שיתחילו להתנהג כמו בני אדם אחרת אנחנו נתנהג כמו חיות.

נכתב על ידי G_dot , 24/7/2008 23:11   בקטגוריות החיים בסרט, לא לילדים, ביקורת, צבא, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קודאק ב-5/8/2008 09:56
 



הכל תפוס


אבל זה משתחרר יותר מהר מבדרך כלל

לפני שבוע וחצי חברה שלנו השתעממה לה וחפרה לה ומצאה לה (ולנו) סטודיו בדרום ת"א עם מגוון חוגים לכל הגילאים (בואו נגיד, 18+ )

זה לא היה כ"כ מעניין אם לא הייתי רואה את אדי בטקן ולא הייתי אוכל בפאפאגאיו לחגוג ממולדת לחבר, לא הייתי כ"כ ממהר להגיע לשיעור נסיון בקפוארה.

שיעור ראשון למתחילים, הסברים על הצעדים הבסיסיים ולאט לאט, תוך כדי ריקוד מוסיפים עוד צעד, עוד בעיטה ועד שמצליחים להבין מה עשינו - נגמר השיעור וצריך להחליף חולצה.

שיעור ראשון עבר בהצלחה, המקלחת שאחרי - עברה על סף גניחה והרגליים...

אוי, הרגליים.

הרגליים שלי איבדו את יכולתן לזוז בצורה הנורמלית והטבעית של "לקום מהמיטה לשרותים בבוקר"

שרירים שלא זכרתי שיש לי אפילו חזרו לעבודה מאסיבית בפרק זמן קצר מדי שלא הספקתי לקלוט בעצמי מה קורה.

כל צעד - מקלל, כל התרוממות מהכסא כדי ללכת למקום אחר מלווה בתפילת פולסא דנורא לשרירים התפוסים...

כנראה שהאדם הפשוט מכור לסבל, או שזה העקרון שבדבר "עשיתי מנוי, אני בטח אלך לחרא הזה שוב!"

והלכתי אתמול

ואני אלך שבוע הבא

וכל שבוע בתקופה הקרובה

כי זה משהו ששווה לעבור את כל הסבל הזה בשבילו.

נכתב על ידי G_dot , 22/7/2008 22:11   בקטגוריות אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של G_dot ב-23/7/2008 21:27
 



"באמת ומקרוב"


(ככה גם מי שמחפש את השיר הזה ברשת ימצא אותי )

 

אינקובוס היתה ההופעה הראשונה שהלכתי אליה בארץ (ולבד)

אוונאסנס הייתה יכולה להיות מגניבה אם לא היו גוררים לנו את האוטו כמה שעות קודם...

אחרי NIN, שהייתה יכולה להיות מגניבה אם לא היו עושים עלינו תאונה בדרך, החלטנו, חברתי ואני, ש"נגמרה תקופת ההופעות החיות"

עברנו יותר מדי שטויות בשביל זה והיו די הרבה רמזים לזה שאין לנו מה לחפש שם יותר.

עד שחברתי הודיעה לי בשאלה מוסווית "יש לנו תכניות ליום חמישי?"

"לא שזכור לי..."

"אז אנחנו הולכים להופעה של מוקי"

"?! !!!"

בלי הרבה דיבורים ואחרי שנ"צ של שעתיים, דהרנו לנו לאיזור הגולדסטאר זאפה בת"א, חניה בחניון החשוך, כרטיסים מחכים בקופה, ושולחן קטן באמצע... שהיינו צריכים לחלוק עם עוד חבר'ה שיבואו בהמשך.

ההופעה באה לקדם את הדיסק האחרון שלו, גרסאות אקוסטיות לכמה שירים שלו ועוד כמה של השב"ק שתמיד כיף לשמוע.

הופעה מדהימה, ממש לראות את הדיסק, את האיש הגדול עם הכלי הקטן ואת קולות הרקע (שירה חן, בזבוז שלא עברה את כוכב נולד)

 

אני נהניתי

נכתב על ידי G_dot , 15/7/2008 17:15  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של SMF ב-20/7/2008 18:44
 





Avatarכינוי:  G_dot

בן: 44

MSN: 

תמונה




17,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: ביקורת בלוגים , אקטואליה ופוליטיקה , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לG_dot אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על G_dot ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)