יום כיפור, יום של סליחות בין האדם למקום.
זתומרת - בין האדם (לכאורה אני, את ואתה) לגורם שהביא אותנו לפה.
אז למה שבוע, שבועיים לפני יום כיפור אנשים מתחילים להתקשר ולשלוח הודעות של "סליחה אם פגעתי בך"...?
נכון שנבראנו בדמותו, אבל לא כולנו אלוהים. (למרות שיש מישהי ש... טוב, זה לא לפוסט הזה)
אם מישהו פגע במישהו אחר - אותו מישהו אמור להתנצל ברגע שהוא גילה שהוא פגע במישהו האחר, לא ביום כיפור.
אנשים שוכחים לפעמים חלק מאיזה ריב שהיה להם לפני כמה חודשים.
יש גם כאלו שזוכרים כל שניה ושבריר שניה בויכוח.
אפילו יש כמה שזוכרים "כ"כ טוב" עד שהם מוסיפים חלק מהדברים שלא היו מעולם.
אבל זה בין האדם לחברו.
עוד סוגייה מעניינת:
"צום קל" שכולם מברכים את כולם...
למה?
מה הרעיון מאחורי זה?
צום, כל צום (יום כיפור, ט' באב, גדליה...) אמור להיות יום עינוי.
אנשים אמורים להתענות ביום הזה.
עוד מחפשים "שיטות" לצום בקלות.
נו, באמת... אם אתם מחפשים דרכים לצום בקלות - אל תצומו בכלל! אם אתם לא מצליחים לרמות את מי שאתם צמים בשבילו - אז אתם מרמים את עצמכם יותר.
אז לכל הצמים והצמות - שיהיה לכם צום קשה ומייגע, שכל דקה תעבור ברעב עצבני שלא תוכלו אפילו לקרוא ספר, שלא תוכלו לראות סרטים, שלא תוכלו ללכת בכבישים כדי לנסות להעביר אותו בהליכה ושלא תוכלו אפילו לישון כדי שזה יעבור.
אם זה פגע במישהו מהקוראים - אז אני גם מצטער שזה פגע בכם. (ברגע שזה פגע בכם וסלחתם לי - עשיתם עוד חטא, אבל בקטנה...)
איך לא תסלחו לי? יום כיפור עוד מעט...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
G_dot